פרטיות בתחת שלי
19 באוקטובר 2009 |
|
4 תגובות |
מאת דן-יה שוורץ בר-אל
אז אתמול התקשר אלי הביתה איש בשם אהרון, שאולי אפילו קורא את זה- הי אהרון! נשמע חביב למדי ומבוגר ושאל אותי אם איך אפשר להשיג חולצת "לחזור לגבולות 67" כמו של דניאל.
כלומר- הוא התקשר, דנה ענתה, הוא ביקש אותי ואז ניהלנו שיחה קצרה ובה הסברתי לו שאני רק צילמתי מישהו לובש אותה- בנוסף הבטחתי לו שברגע שאדע איפה אפשר להשיג חולצה כזו אגיב בבלוג של עידוק- כיון ששיערתי שהוא בכלל מצא אותי בעקבות הפוסט שלו- הוא שאל מה הכתובת של הבלוג ואייתתי לו (כן). הוא גם איחל לי בהצלחה בקריירה שלי כצלמת. התחלתי להסביר שאני לא והתחרטתי באמצע.
אז כמה דברים שיש לי לומר בנושא:
- הנה החולצה: באתר של גרוביק ותודה רבה וגדולה לגל שמצאה אותה.
- אהרון חצה קו. זה הרגיש לי לא נעים ומשונה.
- סלחתי לו עוד תוך כדי השיחה כשהוא ביקש ממני לאיית לו כתובת אתר
- הרי הוא בסה"כ חיפש דן-יה שוורץ בגוגל- מאות אנשים עושים את זה ביום
ומצא את הטלפון שלי בבית - מייד אחרי השיחה חשבתי שאולי עלי לבקש מבזק להחביא את מספר הטלפון שלי
- אבל לא! אנשים שמתאמצים להסתיר את זהותם ונוקטים בכל מיני אמצעי אנטי ריגול ושמירה על הפרטיות מצחיקים אותי תמיד כי
- אני מאמינה שמי שבאמת רוצה למצוא אותי \ להרע לי \ לגנוב לי את האישיות יעשה את זה גם אטרח על הסתרת זהותי הקטנה והלא חשובה.
- עדיין, אני מרגישה קצת מחוללת.
—–
עוד פוסטים בנושא : » אביב מתעורר בבית ליסין | » צ'רלי הוא כל כך קול, כאילו. וגם הדוקטור. | » בלוג חברים | » קבוצת אנשים כחולים | » כשבקנםםל, טמקא וגם עםםעךק |
קרה גם לי פעם סיפור דומה. עבדתי אז ב-vgames, אתה עברי שסיקר משחקי וידאו וכאלה. יום אחד התקשר אליי, לסלולרי הפרטי, בחור שכבר שכחתי את שמו, אבל הזדהה כרופא (!), והתחיל לספר לי במשך עשרים דקות על תלאות שמעבירה אותו ייבואנית של אחת מקונסולות המשחק בארץ.
שאלתי אותו איך הוא הגיע אליי, והוא אמר שהוא ראה את שמי באתר, חיפש בגוגל, מצא איזה משהו שכתבתי שאני גר ברעננה, ומשם הדרך ל-144 הייתה קצרה (ואני חשבתי שביקשתי שישאירו את מספר הסלולר שלי חסוי. מוזר).
חדירה לפרטיות? לא אכחיש. את הדוקטור הנכבד, שהסביר שהוא פשוט חייב חייב חייב לדבר על זה עם מישהו כי הילדים שלו משגעים לו את השכל כי הם רוצים לשחק במשחק שאי אפשר להשיג בארץ, זה לא עניין. הוא אפילו לא הבין מה הוא עשה לו בסדר.
אנשים משוגעים. גם רופאים.
המממ… פרטיות צריכה הגדרהמחדש. כמובן שיש קושי, כי אם עד היום נורמות של פרטיות היו מאוד קשורות למקום ותרבות, אז היום גם הכותב נגיש יותר וגם האינטרנט הורידה מחסומים פיזיים: אין לנו דרך לדעת האם חצינו איזה קו אדום, כמו שיש לנו בשיחה פנים מול פנים בה אנחנו מפרשים במודע ובתת מודע שפת גוף ואינטונציות של הצד השני. לצורך העניין, אם היה ניגש אלייך אותו אדם ברחוב ושואל אותך על החולצה שאת לובשת, היית עושה את הפרצוף המפקפק שלך (יש לי אוסף של פרצופי הפקפוק שלך שנתת לי) והוא היה אומר'סליחה, אני… פשוט..' וכו'.
אבל אולי במקום לפלצן לך בבלוג אני צריך לפתוח חברת ביטוח נגד גניבת אישיות? ואז נתקין קודן מעצבן על האישיות שלך שמצפצף 7 פעמים לפני שאתה נכנס לאישיות שלך. ושתמיד מתקלקל ומפעיל את אזעקת האישיות שלך באמצע הלילה.
גם אני רוצה לעבוד ב VGAMES!
סיפור טוב!
א. חצי שעה רק צחקתי מלחשוב על דנה, כשסיפרת לה את הסיפור הזה.
ב. יופי של חולצה.
ג. אני איתך לגמרי!!!!!! בעניין הפרטיות.
הוספת תגובה
מה זה? מי פה?
הנושאים העיקריים
מה? לא שומעים
קישורים קשורים
על מה מדברים כאן?
מה קורה בטוויטר?
הכי מוגבים
הכי נצפים