שעפל תבוני מכוכב אחר

יום אחד אני אכתוב מניפסט בשבחי השעפל אני אטען שזה מקסים ונפלא ומקרי. כמו להקשיב לרדיו שיש בו רק שירים שאני אוהבת, כמו להכנס לחנות שיש בה רק בגדים יפים ובמידה שלי. מיד אח"כ אני אתלהם ואכתוב מסה זועמת נגד "תרבות השעפל הנלוזה" אני אטען שזה עוד סממן של דור הפרעות הקשב שלא מסוגל להעריך אלבום כיצירה שלמה וחייב גיוון- אחרת ירדם.

אצלי זה משתנה כל רגע, לפעמים אני שומעת שעפל ימים על ימים ולפעמים יש פתאום שיר שלא נותן לי אפשרות אלא להתארגן מהר (לפני שהוא נגמר) על המשכו הטבעי של האלבום ממנו לוקט.

היום אני אוהבת שעפל:

• הבילויים – אני מקיא
  באופן לא מפתיע (או אולי מופתי) הווינאמפ שלי בחר את זה לשיר הראשון של יום העבודה, זה ששתיתי אתמול וקמתי מעט מחומרמרת היה רק בונוס להתאמתו של השיר לבוקר
• David Bowie- Drive in Saturday
  את זה כבר בחרתי ידנית. הייתי צריכה משהו שירים אותי. איזה שיר…
• Elton John – Rocket Man
  אני חושבת שהוא בין המושמעים ביותר בספריה שלי, הוא מהמם (וגם שרנו אותו אתמול בלילה)
• Carole King – I Feel the Earth Move
  גם סימפטומטי לשתיית יתר
• Fiona Apple – Paper Bag
  הווינאמפ החליט לתת לי הפוגה
• Bob Dylan – Highway 61 Revisited
• שלומי שבן – New Age Women
  זה ששני השירים האלה הופיעו אחד אחרי השני רק מוכיח שיש אלוהים, או שיש יצורים תבוניים שמתחבאים בתוך המחשב.
• Ruth Dolores Weiss – Kayitz
• שם טוב לוי – בלילות הסתיו
  זה די פסיכי, נו, קיץ, סתיו. (לא אני!)
• ענבל פרלמוטר – זהירות מהמרווח
• Dr. Kasper's Rabbit Show – תראו אותי
• Blur – 01) Blur – Girls & Boys
• Fiona Apple – Fast as You Can
• Jeff Buckley – Grace
• David Bowie – Cygnet Committee
• Lou Reed – Satellite Of Love
• Nirvana – In Bloom

אני חושבת שהתביעה יכולה לשקוט:

הוכח קיום של מחשב שעבר את מבחן טיורינג- קוראים לו אלגוריתם השעפל בווינאמפ שלי והוא ניצח את כולכם.