דברים שקרו לי לאחרונה גרמו לי לצייץ את הציוץ הזה:

ואז הייתי צריכה לחשוב אילו שלוש עונות של באפי ראויות להכנס איתי למיטה… שאלה קשה.

אחרי מחשבה מרובה בחרתי בשלוש (סתם כי היא טובה) חמש (כי גלורי) ושש (כי היא עונה מעולה), ואז החלטתי להפנות את השאלה לכוורת טוויטר ולשאול- עם אילו שלוש עונות של באפי הייתם נכנסים למיטה, ומדוע?

הנה התשובות שלכם:

וביתר פירוט:

ומילה לקוראת פרציגר-כהן: אם חשבת שמעריצי הדוקטור הם דפוקים ואובססיביים, טרם פגשת באפיסטים.

לרוב האנשים שקוראים פה בבלוג אין ילדים.

למה אני חושבת ככה?

כי לרוב החברים שלי אין ילדים, אני משערת שאתם (החברים שלי) קוראים פה בבלוג.

הפרסומת הזו מרתיחה את דמי.

בואו נראה עוד גרסא שלה לרגע:

לפ"מ, היא לשכת הפרסום הממשלתית, משתמשת בילדים כדי לבצע מהלך של הפחדות. דעו לכם שברצינות- זה מדיר שינה מעיניי.

אנחנו גרים בבניין די ישן (בן חמישים) וכשמתקין המזגנים התקין את המזגן בחדר השינה שלנו הוא קרא לי חצי בדאגה חצי בצחוק והראה לי שאפשר לחפור חור בקיר החיצוני של הדירה שלנו עם כפית. כן, עם כפית.

הבית שלי ישן והוא ברמת גן ואנחנו ישראלים, ופעם לא היו סטנדרטים אז הקירות דקים.

אז מה עושה לפ"מ? היא חושבת על קמפיין שיעלה את המודעות שלי לזה שבכל יום הבית שלי עשוי לקרוס כשבתוכו לא רק ציוד ורכוש, חלילה! הרי  בתוך הבית, ישן בשקט (במהלך רעידת אדמה) שוכב הילד שלי.

ואני רוצה להגיד ללפ"מ ועל הדרך לממשלה ולעירייה ולמי שזה לא יהיה:

.

לכו להזדיין!

.

הייתי מוכנה לקבל פרסומת שמסתיימת בהצעה, בכיוון, בדרך של פתרון אבל לא! כי אצלנו במדינה אוהבים להטיל את האחריות על האזרח לפי מודל הבצורת-  המדינה מתייבשת? האזרחים יחסכו.

דוגמאות לפתרונות:

• המדינה מציעה עכשיו לכולכם כאזרחים ללכת ולחזק את יסודות הבניין שלכם באמצעות תמ"א – בואו אלינו לייעוץ
• המדינה מציעה סבסוד לשיפוץ מבני לבניינים שגילם מעל 40 שנה

חלילה!

למה שהמדינה תציע פתרונות? הרי היא כאן כדי להפחיד אותנו*

*כן ביבי, אני מדברת גם עליך ועל פֵטיש איראן שלך

בפרק הבא של "פרסומות שמעצבנות אותי בטח תפגשו פרסומות שקשורות להלוואות בבנק, פרסומות לפוסטינור, את קמפיין המדינה מתייבשת כולו ועוד.

יום נעים.

אז לכבוד יום הולדתי (וזה של יעל) הזמנו מקומות מראש ונסענו ירושליימה למחנהיודה, בלי הקדמות מיותרות, להלן סט תמונת שכולל את המנות שהזמנו, דעתי עליהן ומחיריהן:

שמות המנות שמככבות בצילומים שלעיל:

(שמות המנות מצוטטות אחד לאחד מהתפריט, בחיי, לא נגעתי)

• מרק גזר עם סרטן רך שריון ומטוגן – טעים, מאוד מאוד אוריינטאלי, מלא ג'ינג'ר. טיפה מתובל מדי אבל תכלס: משמח ומפתיע. | מחיר: 56 שקלים
• טרטר פילה קלאסי (באמא שלכם תזמינו)- כיף חיים, נו, בשר טוב וחי: כמה רע זה יכול להיות? הייתי מוותרת על חצי מהתוספות וכך גם עשיתי באכילה, אבל ניחא. הצלפים הענקיים ממש עשו לי את זה. | מחיר: 42 שקלים
• יש גם פילה בקר עם חמאת לימון וכמהין וגם פירה- היה טעים, לא 'הורס' אבל סטייק טוב ועשוי במידה, אין מה לומר. | מחיר: 128 שקלים
• סלט כל מיני עגבניות עם אנשובי וגבינת ברינזה -היה מאוד טעים כסלט, העגבניות (הגדולות) יכלו להיות יותר טובות, אבל השילוב טוב. | מחיר: 46 שקלים
• קרפצ'יו לוקוס בויניגרט חם עם ארטישוק טרי - הוזמנו שניים כאלה, היו ממש טעימים, הויניגרט החם מגניב, כך גם הארטישוקים, נוגב במלואו, כולל הרוטב. הייתי מוותרת על צורת ההגשה המאגניבה. | מחיר: 37 שקלים
• קובייה הונגרית של סינטה על פונדו כרישה ובוקשוי – מנה מגניבה וטעימה, בול מה שהיא. | מחיר: 52 שקלים
• פולנטה רכה, אספרגוס, ראגו פטריות וים פרמז'ן- טוב נו, זו מנה מהממת, לא סתם מהללים אותה בכל מקום. בפינת הקטנוניוּת: היה יכול להיות פחות מלוח אבל גם ככה לא השארתי ולו טיפה בכלי ההגשה המאתגר. | מחיר: 42 שקלים

עוד הערות, שונות ומנות שלא צולמו:

• לקינוח הוזמנה מנה שנקראת – עוגת תפוחים בסיר של דתיים, עלתה 56 שקלים והיתה לא ברמה של שאר המנות + ממש ממש ממש יקרה מדי בשביל התמורה שלה. תכלס: ביאסה אותנו על אמת.
• עוד הוזמן אנטריקוט 400 גרם – לתוך הפרצוף שלכם, כל הקודם זוכה, שעלה 156 שקלים, למיטב זכרוני היה מאוד מוצלח, אבל אני לא הייתי הבעלים שלו

אני חושבת שאת מילות הסיכום אשאיר לדנה, יעל ורפי כשהם יתפנו לקרוא את הפוסט הזה.

כי אני, מה אני מבינה?

(מוגש כשירות לציבור)

מישהו יודע מה הביטוי הזה בכלל?

יובל וגל, חברים של דן-יה וכותבים שותפים ואורחים בבלוג לקחו על עצמם לצפות בתוכנית "לעוף על המיליון" ולעשות לייב בלוגינג לפרפורמנס של דן-יה. יובל כתב תוך כדי התוכנית, בלי יותר מידי מחשבות ואז גל עשתה נתיחה פוסט מורטם (הבנתם? פוסט??) – זה מה שיצא. הרעיון הוא שכמו ב"הצד האפל של הירח" והקוסם מארץ עוץ- אתם הולכים לאתר של נענע10 שמים את הפרק שלה ואז קוראים את הפוסט.

דן-יה על 42 אינץ', בשעשועון הכי סחי בעולם. היא כבר הפילה מישהי.

עכשיו היא מול איזה בחור, יש המון רעש בדירה יש לנו המון קאוצ'רים בבית והם רואים את דן-יה בלי להבין עברית. מוזר.

יעזבך והיא לוקחת… הבחור לא מעודכן בפוליטיקה. הוא נופל. דן-יה לוקחת 50K.

דן-יה מאוד רגועה. 8 למיליון. ההתרגשות. האם הבירות עליה?

מס 1, יש ת'בחורה שאף אחד לא אוהב. מעניין. האם נדע למה? כבר ברור מהפרומו שדן-יה לוקחת אותה. אני אוהב את הפינג פונג שאלות עם קשר בינן. היא נולדה ב-7 ולכן היא לוקחת את המזל שלה (אסטרולוגי, כאילו), מעניין אם זה מתוכנן? אדיר! דן-יה וינז.

הקטע של לזרוק שמות או מספרים, קצת לא פרי (fare) לדעתי. שתיהן עושות את זה. רמאיות. הזו בלי השותפים לא יודעת לשיר, אולי זו הסיבה? כנרא שלא נדע. היא נופלת.

דן-יה היא משרד עורכי דין. עם פאקינג בין כל מקף. במי היא תבחר עכשיו? היא הזכירה את התוכנית פריקים וגיקים, אדיר!!!! דן-יה, מת עליך עיניים.

גל: הגעתי קצת לפני השיחה על התוכנית, תהיתי אם יהיו לו מה לומר על השם. לא היה, חבל.

לאקי 7. מה יהיה איתו? ארז, חולון שמחנך ומורה ומורה ומחנך. דן-יה לא תוקפת. היא נחמדה. סבתא חיה מתה! איך היססת? אני נראה כמו צח שפיצן!

נתן זך, את גדולה. היא מקבלת נתן  זך, הוא – פול התמנון. והוא נופל, אידיוט…

אני היחיד שחושבת שהשאלות מוטות?

גל: כשדן-יה היססה בנוגע לסבתא חיה מתה חששתי ממש, כאילו איך יכול להיות? אבל היא עברה את זה כמו גדולה. ופול התמנון, שיו כמה חבל שלא היא קיבלה את השאלה הזאת, במיוחד אחרי מה שפול עשה לה. (להכניס לינק!)(יובל: וואלה, היא צודקת, באמת היה לך קטע עם פול…)

דן-יה מרחמת על המורה, היא ענקית. לשים אותו בכיכר המדינה! הנה העצומת אינטרנט הבאה שלכם.

גל: כשהיא דיברה על המורה זה היה ממש ממלא גאווה, לראות איך היא מנצלת את זמן המסך שלה.

אנחנו ב- 50,000 ש"ח. האם נקבל בירה חינם? ההתרגשות. דן-יה מקבלת מחמאות מהמתמודדת, האם היא מתחילה איתה? הממ….

גל: וואלה, אני דווקא יותר התעניינתי בחילופי הקרבה בינה לבין מר מנחה. אותו הגדרתי מוקדם יותר היום כשילוב בין חתיך, מלוקק וד"ר האוס. מלוקק זה דיל ברייקר.

יובל: באמת? אני דווקא חושב שהוא דוש.

שפת הב', זה כל מה שיש לכם? שופן מפולין, עכשיו אנחנו מבשלים. אני מקווה שהיא לא תפסיד את אריק אינשטיין… מה? לא יכול להיות? מאן! לוזרית, לוזרית. אין היא לא יודעת מי שר אדון שוקו, מה היא לא ראתה כבלים?

גל: די צחקתי בכל פעם  שהמתמודד מולה קיבל תשובה שדן-יה הייתה מעיפה בשניה. שאפו על שופן.

דן-יה יודעת יידיש? אביסלה. ואנחנו ב- כלום. הבירות…

היא משיכה, כי היא אדירה. ממש. יו קו הו!

בוחרת במר 2. מתי אטלס! כמה ברנג'ה. אוי, הוא טוב בטריויה וטוב בהכל. (אלי מרקו).

גל: וואלה, אני לא יודעת באיזה סיבוב זה היה אבל כששאלו מי שר הפנים ההבעה שהייתה לה על הפנים אחרי שאמרה את שמו הייתה, ובכן, יקרת ערך.

הוא כמעט לא ידע משפחת עופר ועוד עם אותיות מנחות, ג'יז. היא תעביר… היא תעביר… היא אמרה שוקי? כמו במוסד הסגור? קול. מעבירה, והוא מפסיד. דן-יה… זה די עצוב לא?

פרסומות.

קיבלה רק שקל? WTF? זונות, כולם בטלויזיה.

סליחה על הפאקינג? תחשבי מה אמנדה היתה אומרת. אומרת- לכי על המיליון.

קישקשו מסביבנו, אני לא יודע מי הבחור החדש. אולי הוא קשוח. תומר. שאלות קלות בינתיים. הוא היה בצבא, יופי. למה היא מקבלת שאלות קשות? היא העבירה שאלה על פרס נובל והוא ידע… לא!

היא לא תיפול. היא דן-פאקינג-יה… ועוד המון פאקינג.

היא נפלה… על תחפיף.

אוי לא. מסתבר שהוא מאוד קשוח.

כמה הבחור הרויח? אני מקווה שכלום. שניה… חמישים K?

טוב נו, היא לא בנויה לזה. כנראה שאנחנו משלמים על הבירות שלה.

קראו לה דניה. זונות.

זה לא הולך להיות פוסט מתנצל. השתתפתי בשעשועון, היה לי כיף.

היום בערב תראו גם אתם ושחקו איתנו (איתי ועם יעל) את משחק השתיה הגדול: בכל פעם שאני צודקת מורידים שוט.

(כן, זה נכון ששם השעשועון סחי במובן הכי דוחה של המילה וזה נכון שבפרומו משתמשים בביטויים שאני זקנה מלהכיר כמו "להעיף לכם את הסכך" ובמיוחד נכון ששלושה חודשים ממש עלובים בקורס טיס לא עושים אף אחת טייסת אבל אני משערת שהפרומו היה רץ פחות טוב עם "לסבית מרמת גן שעובדת בהייטק ומנגנת בלהקות")

אם את\ה צופה ב'לעוף על המיליון' ומגגל\ת תוך כדי התוכנית "דן-יה שוורץ בר-אל" תוך רצון לדעת מי אני אז: אפשר ללכת לאודות או לתוכנית הרדיו המגניבה שלנו – פריקים וגיקים.

#אופורטוניזם

אני מקווה שלא אתפדח נורא, עריכה איז ד'ה ביצ'.

זה בסדרת "קצר מדי לפוסט ארוך מדי לטוויט".

אז ב'הדקדוק הפנימי' בכיתי. שכחתי כמה הספר הזה עצוב. למעשה, בגלל קראתי אותו בגיל צעיר מדי אני חושבת שאיפושהו בחטיבה, בר מצווה ככה, ובגל"ז בראש שלי הוא נגמר טוב. לא שאני רוצה לספיילר או משהו, אבל בואו נאמר שאוטוסוגסטיה זה כלי חזק.

אז היה לי נורא עצוב הסרט, בין היתר בגלל כל מיני סוגים של מחשבות על הורות. פתאום הרגשתי או תהיתי לעצמי איך אני אמורה להתמודד עם ילד רגיש ממני, כזה שעולמו הפנימי כנראה עמוק, עשיר ורגיש משלי.  אני לא מצטיינת בעולם פנימי עשיר במיוחד ובכלל: הילדות שלי עברה די בכיף- בלי מצוקות רבות במיוחד (חוצמהלסביות, אבל זה לא היה נורא) ובלי עצבובים ודכאונות. אפילו בגיל ההתבגרות הזוועתי שלי (לא בשבילי בשביל ההורים) הייתי די מאושרת.

אני כל כך אוהבת את גרוסמן ואורלי זילברשץ מדהימה אותי, אבל זה כל-כך לא חדש שאין טעם להזכיר את זה בכלל.

ואין לי כוח להכנס לזה יותר לעומק עכשיו. אז זהו.

לגבי ההרצאה של סיימון סינג- אז הוא זה שחיבר את הספרים המשפט האחרון של פרמה, המפץ הגדול, סודות ההצפנה וריפוי או פיתוי (שזיכה אותו בחתיכת משפט דיבה ונשמע יותר טוב באנגלית: trick or treatment) ועוד כמה שלא תורגמו.

הוא בחור נחמד, בריטי, עם מוהיקן. נראה כמו בנץ, קצת נשמע כמו אריק.

היה כיף ומעניין והזכיר לי ש: א. אני ילדה חכמה, ב. אני אוהבת ללמוד.

אבל בעיקר התבאסתי שלא היה מדעי מספיק. תבינו- סיימון סינג עושה דבר נחמד וחשוב- הוא מנגיש את המדע לאנשים שלא היו עוסקים בו, תרבות הפופ של עולם המדע. זה היה כמו לראות פרק ארוך ומוצלח של 'המפץ הגדול'. גם הוא יודע שמה שהוא עושה זה לא מדע ואפילו הקדיש איזה 10 דקות למירוק מצפונו על התחת שלנו (משהו עם עריכת הסרט של המשפט האחרון ושינוי מילותיו של אחד המדענים). אז זה כיף, ומלמד, וידע כללי (כן, לא ידעתי שטיורינג היה הומו) אבל אי אפשר להגיד שמדובר בספרים הכי עמוקים שתתקלו בהם.

כן התפניתי קצת לחשוב מחשבות שקשורות לאסתטתיקה של המתמטיקה ואיך זה יכול לעבוד או לא לעבוד עם הצפנות וקידוד ומבחן טיורינג. אבל זו רק אני ואלו רק מחשבות.

>

עכשיו עכשיו – 9:00 לייב ברדיו הר הצופים 106FM באזור ירושלים, או באינטרנט הקרוב לביתכם!

תקציר התכנית:

^ נכתב ע"י פרנק זעתר שהוא דוֹבי ^

פתחנו עם הפתיח. אחר כך השמענו את השיר An Awful Lot of Running של Chameleon Circuit, שלקוח מתוך אוסף של להקות אלמוניות ששרות על דוקטור הו (בעצם השיר הזה לא מופיע שם, אבל הלהקה כן). אחר כך דיברנו על היומולדת של ג'ון לנון והשמענו את Oh No Ono בשירם "לוחם האינטרנט".

משם המשכנו לשיר מתוך אלבום הבכורה של ג'ד ווידון (אח של ג'וס) שנכתב במיוחד עבור פרק בעונה השנייה של דולהאוס ("בית הבובות"), סדרה שאחיו יצר בכיכובה של אלייזה דושבג. ואז דיברנו על זה ששנינו לא היינו בהופעה של ג'ואנה ניוסום בארץ כי שנינו לא מתים עליה, אבל דן-יה הביאה לתכנית שיר שלה שהיא אוהבת.דיברנו על השיר ואמרתי שמשווים אותה הרבה לקייט בוש, שאותה אני כן אוהב, למרות שדן-יה חושבת שגם הקול של קייט מעצבן, וגם ניסתה להוכיח את זה בחיקוי (שאת רמתו תקבעו בעצמכם).

בהמשך הושמע שיר הנושא לסדרה האהובה "תאוריית המפץ הגדול" המבוצע על ידי Barenaked Ladies, אבל בגרסתו המלאה שלא הושמעה מעולם. דיברנו על זה שהעריכה המוסיקלית של התכנית מוזרה, והוזכר לראשונה הסרט "סקוט פילגרים נגד העולם". בחלק הזה הזכרנו את כל מאזיני התכנית בשמותיהם.

מיד אחר כך עברנו לשיר שהקישור בינו לבין השיר הקודם הוא סמנטי: The Origin of Love, שיר מתוך המחזמר "הדוויג והשארית העצבנית", אבל בביצוע מחודש של רופוס דה דופוס. משם – חזרה לג'וס ווידון עם שיר מתוך המיוזיקל/קומיקס/פרודיה Dr. Horrible's Sing Along Blog ששרים ניל פטריק האריס ופלישיה דיי. הם שרים את זה מקסים בשני קולות משולבים, אנחנו ממליצים בחום. משם נסחפנו לדיון במוסיקליות של שחקני באפי (כי עוד רגע נשמע שיר מהמיוזיקל של באפי). אבל לפני שנגע לבאפי, אני צריך לדקלם את מה שקראתי לפני יומיים בויקיפדיה על The Avengers, הפרוייקט הקולנועי המרשים שיעסיק את ג'וס ווידון בשנתיים הקרובות. השיר מהמיוזיקל של באפי הוא Going Through The Motions (השיר הפותח. ככה זה נשמע בגרמנית).

אני ודן-יה לא מסכימים על איכות העיבודים בד"ר הוריבל, אבל מה אפשר לעשות. Groovie Ghoulies היא להקת פאנק ששרה על הרמונז אבל באלבום מחווה למוטורהד. דן-יה בחרה את השיר כמחווה ליעל, שהגיבה על תכנית הפאנק שערכה תמר לפני שבועיים. וזה סלל לנו את הדרך ל- We Are Sex Bob-Omb, שפותח את הסרט "סקוט פילגרים" שדן-יה ראתה אתמול בערב ומאוד אהבה. היא גם דיברה על משהו שקשור להיותה מיוזיק-גיק אבל לדעתי הוא בעיקר קשור להיותה גיטריסטית. וגם גילינו את זהותו של המוסיקאי האמיתי מאחורי הלהקה של סקוט פילגרים בסרט. בסוף היה שיר מגניב וכיפי של רד הוט צ'ילי פפרז והזכרנו שוב את יובל. אחרי הסוף יש הפתעה.

^ דן-יה ^

אתם ודאי מתים לדעת איך זה נראה, אז הנה, לחיצה תגדיל אותו:

והפלייליסט במילים:

1. Chameleon Circuit – An Awful Lot of Running
2. Ho no Ono – Internet warrior
3. Jed Whedon – Drones
4. Joanna Newsom – Good intentions
5. Barenaked ladies – History of Everything
6. Rufus Wainwright – the Origin of Love
7. My Eyes (Dr. Horrible Sing Along Blog) – Neil Patrick Harris ft. Felicia Day
8. Buffy Anne Summers – Going through the Motions
9. Groovie Ghoulies – R.A.M.O.N.E.S
10. Sex Bob-Omb (Beck) – We Are Sex Bob-Omb
11. RHCP – Falling into Grace
12. הפתעה

(אין בכלל שירים בעברית השבוע! וואו!)

אז לפני כמה ימים ובעקבות דיון (עקר לחלוטין, שהרי ברור לכולנו שטננט הוא הדוקטור הכי שווה) בטוויטר החלטתי שהגיעה השעה לסקור את הנושא. לא יכולתי להתאפק והכנסתי עוד שאלות כמו: פרק מועדף, קומפיון אהוב, גזע מועדף וכו.

עכשיו הגיעה השעה לפרסם את תצאות הסקר הבלתי משמעותי הזה!

נתונים בסיסיים:

במהלך היומיים שבהם הוא מוצב ענו על הסקר 131 אנשים (נכון לרגע זה) מתוכם 67 נשים (שזה 51%), 56 גברים (43%) ועוד 5 שלא מחבבים הגדרות דיכוטומיות או שתפיסת המין שלהם נמצאת במקום מסוים בתוך הציר גבר-אישה.

קבוצות גיל

אז להפתעתי כי רבה מילאו את הסקר לא פחות מ- 18 אנשים שאפשר לכנותם "בני נוער". להפתעתי – כי לא ידעתי שיש לי כאלה במלאי. אם מניחים לרגע בצד (רק למען החישוביוּת כמובן) את כל אלו שדיכוטומיות מגדריות לא חלות עליהן מגלים את העובדות המפתיעות הבאות:

• קבוצת הצופים (הצופות למעשה) הכי גדולה הן בחורות בגילאים 21-25
• בקרב הגברים- רובכם מספיק אינטליגנטים להבין את הסדרה ולהנות ממנה רק כשאתם מגיעים לגיל 31 (כמוני!)
• אנשים מעל גיל 55 לא צופים בדוקטור הו.

הנה הגרף:

ולעוד פרטים כלליים שפחות מעניינים את כולם אבל מפתיעים אותי:

רובכם לא מכירים אותי! שזה אדיר. כי הייתי בטוחה שאני מכירה באופן אישי את כל שמונת האנשים שקוראים בבלוג.

ועכשיו לעניים שלשמו התכנסנו:

ברור שטננט הוא הדוקטור הכי שווה עד כה, יש לי גרף שמוכיח את זה!

כאילו, באמת. כמעט 80% חושבים שטננט. ומליונים לא טועים. כלומר 104 לא טועים, אבל ללא ספק ה- Finest 104 אנשים שאפשר למצוא ברשת!

מלחמת הקומפניון-נים

אחרי שבערך חמישה אנשים ענו שרון הציעה לעשות את הבחירה בבני הלווייה של הדוקטור בחירה מרובה, שזה באמת נחמד כי אין הרבה בסיס להשוואה בין למשל דונה נובל למיקי. מצד שני, אתם התפרעתם בבחירות! חשבתי שתנצלו את החירות הזו כדי לבחור שניים וחלקכם בחרו ארבעה – אנא השפילו את הראש בבושה עכשיו.

הנה הבחירות שלכם:

ב"אחר" אפשר למצוא את: "רורי!" (סימן הקריאה במקור) ואני חייבת להסכים, הוא הרבה יותר חשוב מאדם, פישלתי.

האם דאלק או אוּד?

(אני זורקת קצת כי אני חייבת לעוף, תסלחו לי)

• לדעתי כל מי שבחר במלאכים הבוכים לא ראה את עונה חמש שבה הם הלכו פקאקט.
• מי מכם שבחר את הרעים (הרובוטים עם הפאות) מתוך הנערה אשר באח עשה עבודה טובה, לדעתי.
• זה שכתב "כולם טפשיים" ובכן, אתה טיפשי. ומי שבחר בבני אדם צריך להתחתן עם מרתה ג'ונס.

אחרון חביב- שיום אחד יקבל סקר משלו: פרק אהוב!

אז בלינק הכי לוקח או משהו, זה בעצם מעניין כי לדעתי זה אחד הפרקים שהכי פחות רואים בו את הדוקטור. חוצמזה, זה פרק שבו יש המון פעמים את המושג שלדעתי הכעיס חלק מהצופים האדוקים "וויבלי וובלי טיימי וויימי" ומרגיז במיוחד בקונטקסט של הפינאלה של עונה חמש.

עוד פרקים שזכו לקול אחד כל אחד:

• Titanic
• The next doctor
• Doctor Donna
• Planet of the Ood
• The weeping angels
• Aliens of London
• Dalek
• Utopia
• The doctor's daugther
• Bad wolf

והילדה באח הוא באמת פרק נפלא גם בעיניי.

אני חושבת שזהו…

למישהו יש שאלות? מישהו רוצה אולי את הקובץ אקסל המקורי לעשות בו שמות?

הנהו לפניכם (קליק וכו)

מאוד מעניין אותי לדעת, פֵלו הובייאנס, מה דעתכם בנושאים חשובים אלו:
(אני אכן מתעצלת ליישר את הסקר לימין)

אשמח מאוד אם תפיצו הלאה.

בימים אלו של ממשל סטגנטי ואובר-פוליטי, של צבא חלש אך כוחני, של דעיכת המאצ'זמו הישראלי ועליית כלום במקום, של תקיעת פרוייקטי ענק לציבור וקידום אחרים, של חברות פרטיות ואילי הון, ימים של הפרטת המדינה וחיסול השיטה הסוציאליסטית, דעיכת מערכת החינוך והשתלטות הוולגר, בימים אלו קל לשנוא את המדינה.
זו המדינה שגידלו אותנו לאהוב, הארץ שרצו שנכיר. אבל מה, היום אני מודע שמבלי לשעבד את חיי לבנק או למכור את עקרונותי ל"איש" לא אוכל לרכוש דירה, בית, שטח או אפילו מצבה ב"ארץ" ישראל.
אז כן, אנחנו דור מזוין ולא מגיע לנו המדינה. אולי, אני חושב, למדינה לא מגיע אותנו. אבל אף אחד לא שואל אותי.

ולמה אני עצבני היום בבוקר?
ובכן, לא מזמן שוחחתי עם חברתי לחיים וחברתי להופעות ירושלמיות (שתי נשים שונות, שתיהן אוהבות חתולים) על השפה העברית. או שפה בכלל.
הרי תמיד ישנה שפת הרחוב, לעיתים היא מנפיקה פנינים, לרוב לא. כולנו משתמשים בה, חוץ מאולי דן כנר. אז מה הבעיה?
שעד לדור שלי נחשפנו לשפה נכונה, תקינה, יפה בבית הספר, בחדשות ושידורי הטלויזה, ברדיו. אפילו הסדרות המדובבות כמו צבי הנינג'ה, נילס, שוטרים וגנבים ועוד ועוד, כולן דובבו בעברית יפה ונכונה.
ילדיו של דודי, הבכורה בת 19 והצעיר בן 11 (בערך… אוקי, אני בן דוד רע), גדלו בבנימינה של לפני כניסת ההיטקיסטים של כביש 6. הם גדלו בלי טלויזיה (הקליטה נוראית) בלי כבלים או לווין (הורים לא הסכימו, בצדק). בילדותם צפו בכל הקלטות שאנחנו, הדודים המבוגרים הורשו להם (המון המון דיסני, כמובן, אבל גם כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו).
מה היתה התוצאה? הם פשוט דיברו עברית. טובה. מדהימה.
אז נכון, מאז העברית התקלקלה קצת (תודות לצבא, תיכון, חבר'ה ומורות עילגות) אבל את הבסיס תמיד יהיה להם.
כשאני חושב אחורה, לכולנו יש עברית. בדיוק משם. מהרדיו ששמענו, מהתקליטים (אח, צ'יטי צ'יטי בנג בנג), מהסדרות של ערוץ 1 בקיץ, מהחדשות והכי חשוב מספרי הילדים. וכולנו אוהבים את העברית הזו.
אבל הדור החדש לא. ולא באשמתם. אלו אנחנו, אלה שהתמכרו לרדידות הזו שנחשפו אליה בבגרותנו. השפה הקלוקלת הפכה הפופולרית. תירגמנו מחדש את פו הדב, קרייני החודשות החלו מסתחבקים עם האולפן, האולפן איתנו בבית וכולם מראים סרטונים מצחיקים מיו-טיוב.

חברת טלית, המחזיקה בערוץ ג'וניור – המשדר עדיין את הסדרות הקלאסיות שגידלו דור של ילדים, "הלב", "נילס הולגרסון" ו"פינוקיו" – החליטה להעביר את הסדרות שיפוץ טכני ודיבוב מחדש. בערוץ גורסים כי הם ישמרו על "הקסם הנוסטלגי" של הגרסה המקורית, אולם יעדכנו את השפה "כדי שידבר לילדים של היום בגובה העיניים".

ואז, כשאני קורא את הכתבה הזו בא לי קצת לבכות. ולעזוב. לשוב כשרק הנוסטלגיה תשחק מחיר ואני לא אצטרך להיות חלק מכל הדבר הזה, רק תייר, צופה בקרקס הציוני.

עירית דגן, המדבבת של נילס, מצביעה על הדעיכה במעמד המדבב כמקצוען ועלייתם של סלבז ופליטי ריאליטי כמדבבים לעת מצוא: "איזה טמטום, אני לא מאמינה שהם עושים את זה, זאת טעות. פעם עבודת הדיבוב היתה הרבה יותר מורכבת, אותי לקחו מבית ספר למשחק, היום לוקחים לדיבובים כוכבי ילדים מ'כוכב נולד' וטלנובלות. אני באמת בהלם. נילס לא במקרה הפך לקלאסיקה, זה היה טוב כי נבחרו שחקנים שעשו עבודה יסודית, עשינו עבודת משחק רצינית ותיקוני לשון, יש המון ניואנסים שצריך להעביר אותם בדיבור. חסיה ורטהיים, שעבדה איתנו על הדמויות, הקפידה מאוד על כל הפרטים הקטנים".

למה רק להרוג פרות קדושות כשאפשר לעשות מהן המבוגר?
עכשיו, אני לא טוען שאין לדבב מחדש. למה לא? אבל מצד שני למה כן? ובכלל, הרי ברור לי למה מדבבים מחדש ואני די בטוח שזה לא על מנת להעלות את רמת השפה העברית בתוכנית ולעדכנה.

הלוואי שאני טועה.