פוסטים שקשורים לטלויזיה, קולנוע ואוכל

הסדרה הזו, שבקושי סחבה עונה היתה הדבר הטוב היחיד מביתו של ג'וד אפטאו. תאמינו לי.

לאחרונה חזרתי על מעט הפרקים ששודרו ונזכרתי שהיתה לה מוזיקה מעולה. אבל אבוי, אני לא מוצא את הסאונד טרק!
בכל מקרה, נזכרתי שמזמן לא עשו סדרת נעורים טובה. כזו שנגעה. או שאולי אני לא נער.

אני אישית הכרתי מר רוסו, והייתי בגיקס, או אולי חצי חצי, אלפא גיק קראה לזה אושיית אינטרנט מפורסמת. אבל לא פריק. לא לפי ההגדרה. אני מניח שבסופו של דבר, שתי הקבוצות הן אאוטקסטיות שזוכות לדיכוי על ידי החבר'ה היותר פופולריים. אבל כשאנחנו גדלים אנחנו יותר מעניינים מהאלו האחרונים, אנשי המאזדה-גולדן-2.4 ילדים-דירה ברעננה/כפ"ס.

ארץ בראשית החזיר אותי לגיל חמש, של אהבה אמיתית לארץ, של שייכות. התרגשתי נורא, אני עדיין קצת נרגשת וגם קצת נבוכה.
קראתי על הסרט ממש אתמול, בעיתון. מאיר שלו כתב עליו:
"…לפני כמה ימים ראיתי סרט טבע חדש, ושוב הייתי ילד פעור לב ועיניים. למרבה ההפתעה הסרט לא צולם במדבר של ניו-מקסיקו, לא במעמקי הים ולא בסוואנות של אפריקה. לא נחשפו בו פרטים חדשים על חיי האנקונדה ולא הוחדרה מצלמה לחדק של ציקדה…
לא תאמינו – הסרט צולם בארץ הקטנה שלנו, בתקציבים ובהפקה בסדר הגודל שלנו, וגיבוריו הן החיות הפושטיות שלנו…"

(הרשיתי לעצמי להעתיק מהעיתון כי אני מאמינה שמר שלו ישמח על כל אדם נוסף שצופה בסרט)
טוב, זה ממש חלק קטן ממה שמאיר שלו כתב וכדאי לקרוא את הכל.

אז היום בבוקר הלכתי לראות אותו.

דברים קטנים של בוקר. עוגות בננה, מכנסיים חומים, קפה.

אני קצת מאוהבת בילד הזה.
הוא בריטי חמוד וקוראים לו צ'רלי.
זה אמנם לא הקטע הכי טוב שלו אבל הוא מסביר על דוקטור הוּ בחן רב מאוד.

אני הכי אוהבת את הדואט שלו עם עצמו, את הוידאו שמסביר איך להיות בריטי (ולהכין תה) ואת הוידאו האחרון שבו הוא מקריא מתוך "דמדומים (הוא בכלל מאוד אוהב לצחוק על אמריקאים).

כמה מילים לא מחייבות על הדוקטור. דוקטור הוּ, על איזה דוקטור חשבת? העונה החמישית, איימי פונד וככה.

אני לא יודע איך אני מרגיש כלפי בלוגי עיצוב (במקרה הזה טמבלר) אבל לפעמים הגיק שבי לא יכול להתאפק
איזה כיף שקיץ!