קשה לי לומר שהוא האהוב עליי, כי אני עדיין מאוד מחבבת את הראשון (וויליאם הארטנל), אבל הם לכל הפחות במעמד שווה, ויכול להיות שפרטווי מנצח בקצת – יש לו המון צ'ארם, וחוש אופנה מפותח (ומכונית מגניבה), ומכיוון שהסדרה כבר קצת יותר התפתחה בשלב הזה יש לו גם דינמיקות מאוד מעניינות עם מי שמסביבו.

מה שמוביל לשאלת הקומפניון… אני עדיין מאוד מחבבת את ג'יימי, כי הוא היה בחור מתוק ונאיבי ואמיץ וכל מה שאמרתי עליו בפעם הקודמת, אבל בתקופת הדוקטור השלישי כבר יש תחרות קשה על המקום הראשון, ואני חושבת שג'יימי נשאר מאחור.
בהתחלה חשבתי על ליז שו – כי סוף סוף קומפניון שהיא מדענית בפני עצמה, שיש לה סיבה עלילתית לעבוד עם הדוקטור (ולא רק 'כי היא נכנסה לטארדיס ועכשיו הם עוברים הרפתקאות ביחד'), ושהתסריט נותן לה לעשות משהו חוץ מלהיקלע לצרות ולצרוח.
ואז חשבתי שגם ג'ו גראנט, הקומפניון בעונות הנוכחיות שאני רואה, הולכת ומשתבחת, ומקבלת תפקיד יותר משמעותי בהרפתקאות, וזה נורא כיף.
ואז חשבתי על הבריגדיר. וזהו, נגמרה התחרות. כי אני לא יודעת אם 'רשמית' בריגדיר לת'ברידג'-סטיוארט נחשב לקומפניון – ולא חסרות עלילות שבהן הוא לא מלווה את הדוקטור, וכמעט שלא מופיע בכלל – אבל הוא דמות נהדרת, והדינמיקה שלו עם הדוקטור השלישי (ועם הנטיות הפציפיסטיות והבוז העז לסמכות שלו) כ"כ כ"כ כיפית, שבעיניי הוא נחשב ועוד איך. הבנתי שהוא מופיע גם בעונות מאוחרות יותר, פה ושם, אבל אני לא יודעת אם הוא הגיע לסדרה החדשה; בכל אופן, למי שרוצה לדגום קצת מהדוקטור השלישי, אני בהחלט ממליצה על מקבצים כמו The Silurians או The Daemons, שכוללים הופעות טובות של הבריגדיר.

אני חושבת, אגב, ש-The Daemons הוא אחד המקבצים החביבים עליי, אם כי קשה לי להחליט ממש, בעיקר כי קשה לי ממש לזכור פרטים ממקבצים שראיתי מזמן ואני גם לא כ"כ זוכרת איך הגבתי להם, אז אני מעדיפה שלא לעשות השוואות. בתוך אלה שראיתי יחסית לאחרונה מצאתי את Colony in Space ואת The Mutants מעניינים, מבחינת הנושאים שהם בוחרים לטפל בהם, גם אם בסופו של דבר הטיפול הוא עדיין די שטחי ונוטה קצת יותר מדי לחלוקה פשוטה (ומשעממת, מבחינתי) של 'טובים' ו'רעים'. מהבחינה הזו מקבץ כמו The Curse of Peladon הוא מעניין יותר, כי בתככים שם אין באמת צד אחד שהוא ממש רע – יש תככים ובוגדנות, אבל לרוב יש ל'רעים' נימוקים טיפה יותר מורכבים מאשר 'כי הם הרעים'. חוץ מזה, יש שם המון גברברים עם חצאיות מיני סגולות… הי, מותר לי להיות שטחית לפעמים.

גזעים רעים… לא היו כ"כ הרבה שנוספו עם הדוקטור השלישי (והיו כמה, כמו הסילוריאנים, שתפקדו כרעים אבל המניעים שלהם לא היו רעים בהכרח). אני חושבת שאצביע על האוטונים (Autons), כי הם היו גזע-הרעים הראשון שממש הייתה בו קריפיוּת. מה לעשות, הזמנים משתנים, וכשאני מסתכלת על דאלקים או סייברמנים אני בעיקר מגחכת. האוטונים, לעומת זאת – גזע של יצירי-פלסטיק דמויי מנקינים שנשלטים בידי ישות בשם Nestene Intelligence – משחקים מצוין על ה-Uncanny Valley, והם מקריפים אפילו כיום.
אגב, הוא לא גזע, אבל באמת שאי אפשר שלא להזכיר את המאסטר, שהופיע בעונה שמונה וכיכב לא מעט מאז. הבנתי שגם בעונות החדשות המאסטר הוא חביב מאוד, אבל המאסטר 'הישן' (רוג'ר דלגאדו) פשוט נראה כמו כזה נבל קלאסי, והכימיה שלו עם הדוקטור נפלאה (דלגאדו ופרטווי היו חברים טובים מאחורי הקלעים, ולמעשה כשדלגאדו נפטר במפתיע ב-1973 פרטווי החליט שהוא לא רוצה להשאר בסדרה, ועזב לא הרבה אח"כ). זו עוד סיבה טובה לראות את The Daemons, בעצם. הוא ממש מגניב שם.

פרטים אישיים: נקבה, בת כמעט שלושים.

זה כמו שלא נותנים לכלבים שוקולד, אבל כשהכלבה הקודמת שלי גססה (לפני 8 שנים, זה בסדר) והיו לה רק ימים ספורים לחיות, נתנו לה שוקולד. כאילו מה זה כבר יעשה, אז שתהנה.. אותו הדבר פה, כל מיני דברים מטופשים ומסוכנים הם לא מסוכנים יותר מזה שכל היקום עומד למות עוד רגע. יופי, אז עוד שעתיים יבואו היצורים מ״יום האב״? עוד שעה אין יקום.

בקשר לפרדוקסים יש את הסבר כדור הצמר. שבלעדיו אי אפשר לעשות כמעט שום סיפור עם מסע בזמן… או שאפשר להתייחס לקווי זמן נפרדים של הדמויות במקום קו זמן אחיד לכל היקום, אבל זו בד״כ לא הגישה של הסדרה.

סליחה על החוסר באנטרים, סלולרי איז א ביצ׳.

"לישראל עדיין אין מדיניות חוץ אלא מדיניות פנים " – קיסינג'ר

לתמוך בקואליציה רחבה, כשיטה – זוהי גם שגיאה בשיטה הדמוקרטית שמתבססת על מערכת איזונים ובלמים בין מוסדות השלטון … אבל גם בין קואליציה לאופיזיציה (מה שברק ומופז שכחו).

כי בלי אלטרנטיבה שלטונית, בעצם אין אופק דמוקרטי וממשלות אחדות כשיטה – מכשילות אותה במובן זה.

ומי שממהר להביא ציטוט מתוקפת בן-גוריון, חייב להבין שהוא נקט לא בשיטת ממשלת אחדות אלא בגישה של דמוקרטיה קונססיונאלית … שזה משהו אחר לגמרי ולא פה המקום להרחיב.