אני שונאת היפסטרים, שונאת ילדי אינדי
תגים: אופנה, אינדי, היפסטר, היפסטרים, זייפנים, שונאת
*\ אז כתבתי את הכותרת של הפוסט הזה ואז נועה ליברמן-פלשקס אמרה ואני אמרתי ואז יצא ששתינו כתבנו.אז קודם אני: \*
הם לנצח יעדיפו ילד זייפן עם גיטרה אקוסטית לא מכוונת שלוחש אל המקרופון ומקליט בחלל שבין השירותים לגראז' של הוריו בצפון דקוטה על פני מוזיקה איכותית מכל סוג שהוא רק בגלל שהילד הזה לא מוכר לאף אחד ושאפשר להשתמש בו כדי להמציא עוד ז'אנר מוזיקלי חדש- דקוטה-פריק-גראז' או משהו ואז ללכת לספר לכל החברים ההיפסטרים שלך איך גילית את האליוט סמית הבא (תמיד אליוט סמית, למה?) ושחייבים להביא אותו להופיע בארץ.
ואז הוא בא להופיע בארץ ובשבועיים לפני ההופעה כולם מדברים רק על הילד הרגיש, הזייפן והמבריק מצפון דקוטה ואיך לא שמעת עליו עדיין? וכל מיני היפסטריות יגידו שבכלל הוא מאוד חתיך וכל מיני ילדי אינדי כבר מדברים על שיתופי הפעולה הנדירים שהוא עשה (פעם שכן שלו נכנס באמצע שהוא לחש למיקרופון והוא שכח ללחוץ סטופ על ההקלטה ואז הוא פרסם את זה בשם אחר לגמרי, כי כל ילדי האינדי אוהבים שיש להם המון המון שמות).
ואז הוא מגיע להופיע, הוא מופיע בלבונטין וכצפוי- הוא די גרוע. כי על הבמה אין אוטו-טיוּן וכי גיטרה לא מכוונת זה לא נעים, וההופעה נורא נורא משעממת ורוב הזמן הוא בוהה בנעליים שלו, כי מה פתאום 100 ישראלים מכירים אותו בכלל? הרי בדקוטה אפילו החברה שלו כבר לא באה להופעות.
ויום אחרי בלוגר אחד אומר שהיה מרגש ונפלא והיו רגעים שהעבירו צמצרמורות של עונג בכל הגוף ופתאום איזה אלפא-בלוגר מעז להגיד שהיה די קקי ומוסיף מיד כמובן שלל האשמות (הסאונד, מזג האויר, החלל שלא מתאים, השלב בקריירה, ההשפעות של הרכב הצד שלו ושל הניאו-פריק-דקוטה-גראז') ואחריו פתאום יוצא שכולם אומרים שנכון, היה לא משהו.
ועוברות שנתיים, הילד הצליח איכשהו להוציא תקליט, ולא תאמינו מה קרה! סוני חושבים שהוא איכותי (הם עשו סקר דעת קהל, ילדי אינדי הם ילדים עשירים- שווה למכור להם מוצרים) והנורא מכל קורה- גלגל"צ משמיעים אותו ויש כתבה עליו בשבעה לילות! או אז שולפים ילדי האינדי את סכיניהם ובשמחה מבתרים את התקליט (שאגב- כולל בדיוק את אותם שירים) ואומרים כמה רדוד ושטחי, כמה זה נורא שככה נהיה ממנו ו"אתה זוכר את ההופעה המחשמלת שהוא נתן בלבונטין?" וגם "אני בכלל ראיתי אותו בפסטיבל במתנס בדקוטה פעם" כשמקפידים לציין כל הזמן- היום הוא קקי.
ואני גם שונאת אותם כי בגללם לפעמים אני מפתחת אנטי לאמנים טובים על לא עוול בכפם.
*\ ומעכשיו נועה \*
אני שונאת היפסטרים כי הם יושבים בפאבים שנראים כמו הסלון של סבתא שלהם. את סבתא שלהם הם ראו לאחרונה בראש השנה, זה כל כך לא לוהט לנהל יחסים קרובים עם המשפחה.
אני שונאת היפסטרים
אפשר גם לקרוא בבלוג של נועה את מה שהיא כתבה.
עוד פוסטים בנושא : » Years and Years to come | » מיקסטייפ עברי של היום בבוקר | » על פוליטיקה ומוזיקה - מחשבות לא מאורגנות | » מיני מיקס לשיפור המורל | » מאימיקס |
Indie Boys are Neurotic
http://www.youtube.com/watch?v=64I1t7FppPo
הי אלון,
http://twitter.com/alonuziel/status/5792778148
כראוי ללא היפסטרית אני מגיבה בבלוג…
מחבבת אותך, אבל על ראש הגנב?
"היפסטרים, בתכלס, הם כמו בונים חופשיים. לעצמם הם נראים כמו חברה עליונה, מגניבה ומסתורית אבל בתכלס אף אחד מבחוץ לא מבין מה הם רוצים ממנו וכולם שונאים אותם."
בראבו, נועה. הצלחת לתמצת לדימוי אחד את הכל. אני כל כך הולכת להשתמש במשפט הזה.
ובכן אני שונאת שנאת חינם!
איזה היפסטר? מי ההיפסטר? מה הופך היפסטר להיפסטר?
אני היפסטר? כנראה שכן, טכנית אני היפסטר.
נראה לי שילדי אינדי והיפסטרים אלו שני דברים שונים ולפעמים חופפים, לכן ההכללה היא לא הוגנת.
בכל מה שציינתן כאן למעלה יש באמת משהו מרגיז. אבל – האם מדובר בהיפסטרים? האם אתן בטוחות שזו ההגדרה להיפסטרים? אני מכירה כמה היפסטרים שלא נופלים להגדרות שהצגתן כאן.
כי בתאכלס, מוסיקה היא דבר מגוון והיא אמצעי ביטוי והשתייכות בעצם ההאזנה לה ולא רק ביצירתה, לדוגמת חובבי אינדי כפי שהוזכרו בפסקה השניה של דשוורץ, מסכימה שהם זן מרגיז, אבל האם בזה מדובר? בכמה אנשים המרגיזים האלה הוא מושג "ההיפסטרים" כולו שגולש לתוך ז'רגוננו המתבולל ממש בימים אלה?
בקיצור, אני מכירה כמה היפסטרים שאינם נופלים להגדרות האלה וחזותם מותירה אותם ללא ברירה אלא להשתייך להגדרה הלא מאוד ברורה הזו.
אגב, ההופעות האלה בלבונטין מתוארות בצורה נכונה חלקית, יצא לי באופן אישי לראות במקרה הופעה כזו בלבונטין שנכחו בה באמת 40 איש ועמדו שני ווירדואים על הבמה שעשו משהו מוזר אבל גם מאוד מוצלח. ולא, לא הכרתי אותם קודם.
על כל פנים, פוסט משעשע.
ואין כמו להגיב! אני מרגישה שיש לי כח! תודה!
אני אוהבת כשאת מנצלת את כוחך!
קוראת וחושבת לעצמי שאם כבר הייתי יורה חיצים באוכלוסיה מסוימת..זו כנראה לא היתה האוכלוסיה.הייתי מכוונת הרבה הרבה יותר נמוך (כן,איפה שה"רוב" נמצא כנראה…), יש עוד הרבה במי לטווח לפני ההיפסטרים.למרות שאני יכולה להבין למה זה מוציא אותך משלוותך.
דניה, אני חושבת שהשיתוף פעולה שלנו עובד ממש יפה.
בואי נכתוב על עוד אנשים שאנחנו שונאות שבוע הבא
you are ON!
הנה שני הסנט שלי:
אני לא סובלת את האנשים מדושני השעמום שמציעים בפייסבוק חברות לאנשים שהם הכירו בכיתה ד'.
הלו, יש סיבה שמאז כיתה ד' לא דיברתם, אז למה עכשיו להעמיד פנים שכל ישראל חברים?
מה, זה מספק לכם את הצורך הקיומי בחברותא? להגיד "יש לי 20,529 חברים בפייסבוק, הנה, אוהבים אותי, יש לי חברים?"
קאם און, אתם אנשים בודדים וגלמודים, פייסבוק זה לא החיים האמיתיים.
** גילוי נאות – לכותבת התגובה אין פייסבוק. מתוך עקרון! לא רוצה שכל מיני אנשים שכבר הפסקתי להיות חברה שלהם יהיו פתאום חברים שלי.
** גילוי מפתיע – כותבת התגובה כנראה מיזנטרופית.
ודבר אחרון – הפוסט הזה נהדר. מסכימה עם כל מילה.
חצי מסכים.
אני לא הולך לשנוא את כל האנשים האלו על סמך היותם, כהגדרתן של הנ"ליות "היפסטרים". אני לא מת על "מתלהבים" אבל אני גם לא מבין טיפוסי "ברדיו משמיעים את מה שאני שומע". אז תכלס, מי יותר טוב?
אבל כן, חלקם מעצבנים. ולמה? לא כי הם אנשי הייפ, מתלהבים, שומעי אינדי שמינדי. אלא בגלל שהם מאמינים שהם יותר טובים ממני כי אני לא שם. למעשה, לא משנה למה הם חושבים את זה. אני לא חושב שאני יותר טוב מאף אחד ואני מצפה שאחרים יעשו אותו דבר*, מה מצפה- דורש!
נ.ב.
אני לא מבין למה לכולם כאן יש בעיה עם האנה הוקקלברג, היא דווקא דיי בסדר.
פוסט אדיר!
כתבת מדהים.
אני לא האמנתי שיש אנשים שחושבים ככה (כמוני).
לזרבוי (בלוגר אטמי אוזניים) וגאיחה האולטרא היפסטר הם בדיוק התמצית של מה שרשמת כאן.
שני ילדי אינדי מנוזלי חוטם.
שניים הכי בלתי נסבלים ברשת. וחבל, חבל, שהם מאלה שיש להם דרייב לרשום בלוג, וככה לכפות עצמם על מאות האלפים הדוממים שקוראים בסבל.
ואל תגידו לי , אם אתה לא רוצה אל תכינס לבלוג לקרוא.
כי אני לא רוצה אתכם כבלוגרים.
לא יכולתי לשים את זה יותר טוב במילים. מודה לכן מקרב לב. סופסופ הבנתי למה אני שונא את ריף ראף, פרוזדור וכל יושביהם
כל הכבוד.
להפיץ את הפוסטים לעכבר העיר, השרת העיוור וכל שאר מבזבז הדיו\HTML
takes one to know one?
יש חלקים משעשעים, אבל מרוב פירוט זה נהיה קצת לא אמין.
הגראנד פינאלה של נועה הרג אותי ושכנע אותי שכמות כזאת של תסכול צריכה לצאת החוצה, לא משנה על איזו קהילה ממוקדת.
בכל מקרה, אבולוציית המוזיקאי מדקוטה מוכרת לכולם. אין אף אחד שבאמת אוהב מוזיקה ורואה אומן אהוב נהיה פחות ופחות אנונימי. רק שלקחת את זה קצת יותר מדי רחוק. יש מצב לדוגמאות?
הי המום,
אנחנו כנראה לא חושבים אותו הדבר, כי לדעתי גיאחה (את השני אני לא ממש מכירה) הוא דוגמא למישהו שאמנם מושפע מהייפ אבל לא נותן לזה להיות הדבר היחיד שמחליט בשבילו.
חוצמזה- אני בעיקר שונאת את האופן שכולם מקדשים חוסר מאמץ. אני מאמינה שחלק מהעניין בלהיות מוזיקאי זה גם לכוון את הגיטרה ו(רחמנא לצלן) לדאוג שלא יהיה הממממ או היסססס מעצבן לכל אורך התקליט- אני סולדת מהאסתטיקה שנוצרה אצל ילדי האינדי האלה- אסתטיקה של כיעור מכוון.
וגם- אהלן!
בלי להיכנס כאן לדיון ההיפסטרים הגדול (בעיקר מכיוון שלפחות תגובה אחת הפכה אותי לחלק ממושא הדיון – תודה לך!), יש לי מה לומר על התגובה האחרונה של העלמה ד לבית שוורץ.
כמישהו שכל כך אוהב היססססס שהוא קרא ככה ללייבל שלו, אני חייב לעמוד רגע ולהגן על זכותם של ילדי אינדי לחבב את ההיס, פשוט כי לא הם המציאו את האסתטיקה הזו או קידשו אותה. הפאנק היה שם קודם. למעשה, הלו-פיי הקדים את הפאנק בכמה שנים טובות (האזינו למשל ל-Emitt Rhodes שהקליט שירים ביטלסיים להפליא בטייפ 4 ערוצים בבית – וכן, אני מודע לכך שאני נשמע עכשיו כמו פרודיה על עצמי אבל לא, הוא לא מדקוטה).
מה שאני מנסה לומר הוא שהאסתטיקה של מוזיקה לא מושלמת, הקלטה פגומה, גיטרה מזייפת וכולי היא לא בלעדית לאנשים שאוהבים את סמוג או את הראשונים של ברייט אייז (אני דווקא אוהב את האחרונים של שניהם, כשהם מופקים ונקיים יותר – אבל אל תגלו לבית המשפט הגבוה להיפסטרז כי הם עשויים להדיח אותי מהאגודה), אלא התחילה הרבה קודם אצל אנשים קשוחים הרבה יותר עם קעקועים גדולים ושחורים הרבה יותר במועדוני הופעות אלימים הרבה יותר.
חוצמזה שזה אחלה פוסט. אני חושב שפלוצים של מוזיקה היו מאז ומתמיד, או לפחות מאז שנות השישים-שבעים כשהפופ והרוק הפכו להיות הזרם המרכזי ואנשים צעירים התחילו להוביל דעת קהל במגזיני מוזיקה. מה היו כתבי הרולינג סטון בסבנטיז אם לא פרוטו-היפסטרים? היום, הסממנים החיצוניים הפכו מובהקים יותר וקלים יותר לשכפול (תודה, אינטרנט!), ובזכות אותו אינטרנט קל יותר להשתלט על כמות גדולה יותר של מוזיקה נידחה יותר ולהגדיר את עצמך כפלוץ מוזיקלי בקלות רבה יותר.
עכשיו אני הולך להפסיק להגיב כאן ולרוץ לטוויטר כי יש איזו להקה חדשה אחת שעדיין לא ממש קמה שאני פשוט חייב לספר לכם כמה שאתם חייבים לשמוע אותה עכשיו לפני שהיא מקליטה ובכך מתמסחרת לחלוטין! ביי!
אני חייבת לא להסכם איתך, גיא.
כשביטלס הקליטו על טייפ 4 ערוצים ועל סליל- הם עשו את זה כי זה היה הכי היי-פיי לתקופתו.
כש[הכנס פאנק אמיתי, עדיף מבריטניה ובשנים הרלוונטיות פה] הקליטו עם גיטרות לא מכוונות ובאיכות קקי הם עשו את זה כי לא היה להם שקל על התחת וזעם רב וחד פעמי לפרוק- וזה מדהים.
בכל פעם שאני דורכת על פדל דיסטורשן אני בוחרת ללכלך בכוונה- כי אוהבת את האסתטיקה של דיסטורשן ויש לא מעט תקליטים מקושקשים שהוקלטו במטבח שאני ממש ממש אוהבת- א ב ל – מה שמפריע לי זה כל עניין האנטי-מוזיקאי הזה- "מה שיש לי להגיד יותר מדי חשוב מכדי שאעצור לכוון את הגיטרה"- יאללה יאללה! על מי אתם עובדים?
— בניגוד אליך, אני לא כותבת למחייתי והתנסחות עולה לי בדם- אז נמשיך בעופליין או בג'יטוק. שבת שבוגי.
אסף – "כמות כזו של תסכול" -
כן, אני כזאתי, והייתי חייבת להוציא את זה, במקרה הפוסט היה על היפסטרים. יש עוד הרבה דברים אחרים שמעצבנים אותי. מחירי הדירות בתל אביב. אמפם. דאבסטפ. אוטובוסים. פתח תקווה.
everything in due time
לכל השאר –
תשמעו את מאבד הקצה של קוואמי, הגרסה הלא מעצבנת ללוסינג מיי אדג' של LCD סאונדסיסטם, מאוד רלוונטי לנושא
אהבתי פלוס, למרות שאני חייב את כל אוסף המוזיקה העצום שלי להיפסטרים אינטרנטיים, וגיאחה עושה עבודת קודש לא מוערכת מספיק.
כל מקדשי חוסר הניקיון במוסיקה, מנסים להפוך את החובבניות שלם, הנגינה המעופשת, השירה המזויפת או האוטוטיונית, הם מנסים להפוך כל זה לאידיאולוגיה.
זה מילא, אבל לחשוב שהמופק והנקי כבר לא אין, כבר לא היפסטרי … נו באמת.
אז אם הניסיון הראשון הוא סתם חוסר הבנה מוסיקאלית, הרי שהניסיון השני (מופק = חרא) זה בכלל טמטום.
על מי אתם באים לעבוד יא חאפרים של מוזיקה.
לכו לנגן בחור כמו סלונה, או צוזאמן ותקראו לזה פרמיירה/השקה או איזה חארטה אחרת, מול 3 צופים מוזמנים.
וגיא, אתה אכן מגה היפסטר.
כי פשוט כי אין אפילו שום עולל היפסטר בסביבה.
נקודה.
ואם כבר מדברים על היפסטרים – ההיפסטר-פוד!
http://www.youtube.com/watch?v=MuyuMXCk0Es
זה גדול
לא, אני ממש לא בעד הערצת כל מה שאיזוטרי ולא מלוטש –
רק אני תוהה אם זה שאתן יודעות לפרט את כל הנקודות הקטנות האלה שקרעו אותי מצחוק, לא מצביע על זה שאתן לא מחוץ לעולם ההיפסטרים כמו שאתן טוענות להיות?
ממש מדוייק.
אני גם לא סובל את תופעת ילדי האינדי היפסטרים.
הבעיה שהרשת זה כולה שני בלוגרים ועוד 3-5 כתבים בוואי נט / נרג /עכבר העיר והם נדבקו ( כי הם לא בקיאים , אבל זה טרנדי בעיניהם) ותחי המהפיכה .
הצחקתם אותי הנגיעה מדויקת של הפרטים.
לא אוהב ילדי אינדי היפסטריים.
גדול, מישהו חושב שאני היפסטר.
קודם כל באמת אחלה פוסט, מאוד מצחיק וקולע. השאלה היא מה הוא היפסטר. כי אם אני בז להיפסטרים בעצמי (שנאמר, "שנאה" זו כזו מילה לא נעימה. אני מעדיף "תיעוב"), אבל מישהו כמו ההמום חושב שאני היפסטר, אז יש כאן בעיה.
האם היפסטר הוא סטטוס פשוט שכל משמעותו היא חיבה לתרבות השוליים? כי אם כן, אז אני אשם. אבל כפי שאני מבין את המושב, זהו ביטוי לעג לאנשים מתלהבים שמחליפים את מושא ההתלהבות שלהם פעם בשבועיים בהתאם למה שאומרים במקומות הנחשבים.
המום ודומיו, מצטער לאכזב, אבל אני לא לובש בגדים של סבתא שלי, אין לי מושג מה אומרים במקומות הנחשבים, ומעולם לא קראתי בפיצ'פורק (אני אפילו לא בטוח שאני מאיית את זה נכון). אני כותב על דברים שאני אוהב, לא פעם ממש נגד דיעותיהם של קובעי הטעם (היי, אני כתבתי שנינט מגניבה כשזה עוד נחשב לאוואנגארד, ופעם העזתי להודות שאני מחבב את אריק ברמן. לא מעט מחובבי האינדי שקלו לסקול אותי, אני משער). אני יכול להתרגש מילד עם גיטרה לא מכוונת וכמויות של רעש רקע אם יש בו משהו אמיתי, אבל גם להתמוגג מהפקה נוצצת ומושלמת. וגם להיפך, כמובן. אבל תמיד יהיה מי שיתלונן, אני מניח.
אגב, המום יקר, אהבתי את ההאשמה האוקסימורונית משהו שגיאחה ואנוכי נוהגים "לכפות עצמם על מאות האלפים הדוממים שקוראים בסבל". מה שמזכיר לי, שאם יש משהו שאני שונא יותר מהיפסטרים, זה אידיוטים. דן-יה, רוצה לכתוב איתי פוסט משותף על זה?
הממ.. אידיוטים זה בעיה, אף אחד לא יבוא להגן עליהם כי כולם חושבים שהם לא אידיוטים.
ומאוד אהבתי את "לכפות עצמם על מאות האלפים הדוממים שקוראים בסבל"
כל הדיון הזה היה נסבל אם הוא היה נסוב סביב משהו אחר חוץ ממוזיקה. אבל סלחו לי אם אני לא יכול להיות ציני כמוכם כשזה מגיע למוזיקה, שזה בסה"כ אחד הדברים הכי מרגשים שיש בעולמנו.
נראה לי שלא הבנת את הדיון, בחיי.
כל העניין שעליו ההתפלמסות המיותרת הוא שהם לא עוסקים בלהתרגש ממוזיקה אלא בדיוק בהפך, זה מה שמעצבן אותי.
וזהו.
מה שמצחיק הנו שאם המילים "היפסטרים וילדי אינדי" היו מוחלפות במילה "מוזיקאים" הכתבה עדיין היתה קולעת (באותו אופן כוללני משולח רסן ומשעשע שבו היא כתובה). אבל משום (אני משער) שכל מי שקורא את זה ובמיוחד מגיב כאן הנו מוזיקאי כזה או אחר, אז קל ואפילו נוח להתעלם מהעובדה המשעשעת הזו.
אחלה כתבה.
גיאחה ונדב לזר היפסטרים!? אין לי ברירה אלא להגיב ב-"פחח". אולי בפורים. עוד מעט מישהו יקרא לי היפסטר ואז תשמעו את צחוקי מתגלגל במורד רחובות העיר.
בכל מקרה, פתאום נפל לי האסימון שכל הבעיה של ההיפסטרים היא בכלל לא בהיפסטרים. הבעיה היא בנו.
כן כן. אנו אלה שנותנים להם להיות במעמד עליון שכזה. אנו אלה שמרגישים רגשי נחיתות שאנו לא בבגדים של סבא/סבתא/סבא+סבתא ושומעים לואו פיי של כושי לבקן מדקוטה עם גיטרה לא מכוונת. והפוסט הזה עוד יותר מנציח את העניין ובעצם מרים את מעמדם בנסיון שלו לעשות את ההפך.
גם אם כל מה שנאמר פה על היפסטרים נכון, אם לא היה אכפת לנו מדיעותיהם על אופנה ומוזיקה הם לא היו הופכים לשם דבר, לא היו מקבלים בכלל שם לסצינה שלהם. אולי במקרה הטוב הם היו מקבלים תיוג של קורבנות אופנה.
אז תהיו שלמים עם עצמכם וטעמכם המוזיקלי-אופנתי, או שלמים עם חוסר השלמות העצמית בעניין, ותראו שפתאום לא אכפת לכם כבר בכלל מהיפסטרים ובכך נשלל מהם הרישיון לפוזה. או שאולי אתם מקנאים? אז עזבו אתכם מהאנטי-הייפ ורוצו לארון של סבא ולמדף המבצעים בחנות התקליטים.
פשוט תהיו מה שפאקינג בא לכם, תניחו לאחרים להיות מה שפאקינג בא להם. תודה ולילה טוב.
מוזר, הייתי בטוח שהתגברנו על הקטע של לקטלג אנשים לפי מה הם לובשים או איזו מוזיקה הם שומעים מתישהו לקראת סוף כיתה ט' כשאתה פתאום מבין שגם מחוץ לקבוצת ההשתייכות שלך (שנכפתה עליך, אגב) יש אנשים סבבה, ואולי כדאי בעצם לשפוט כל אינדיבידואל לגופו.
אבל להשתמש במילה היפסטרים ברצינות?
common, that's so teen-age!
לא אוהבות אנשים שפועלים על פי טרנדים?
לא אוהבות אנשים רדודים שלא חושבים בשביל עצמם?
לא אוהבות אנשים לא כנים?
אף אחד לא אוהב.
נסו לא להקיף את עצמכן בכאלה.
זה עוזר.
שני הבלוגרים שאתן מנסות לנגח פה בחרו להגיב לעניין, אבל הם לא יעלו על דעתם להיעלב או לשנות את דרכיהם כי:
א. הם כותבים מתוך אהבה למוזיקה, ומוּנֵעים מכך שהם מצליחים ליצור ולקיים קהילה סביב המוזיקה שהם אוהבים.
ב. הם למדו מזמן לא לקחת את עצמם עד כדי כך ברצינות.
זה גם עוזר.
טוב.
נא להפסיק להגיב על הפוסט הזה.
אלא אם קראתם אותו בטון שהוא נכתב (חצי הומור) ויש לכם שנינה או חידוד להציע לעולם.
כובד הראש לא הולם את הנושא.
דנסקי (בהעדר ביטוי שיותר מצחיק אותי): צא לי מהתחת.
או במלים אחרות- מיהם אותם הבלוגרים שאני בוחרת לנגח? כמה ברצינות נראה לך שהפוסט הזה כתוב? בכמה כבוד לדעתך אני יכולה להתייחס לקבוצת אוכלוסיה שמכנה עצמה "היפסטרים" – שמונעים על פי מה ש"היפ"?
יאללה ביי.
הצחיק אותי נורא
תודה
גם אני באתי מהקישור באטמי אוזניים, ומבאס לגלות שכשמישהו לא בווייב של הפוסט שלך את מעיפה אותו מהבלוג. בעע.
זה בעיקרון נכון אבל גם קצת הגזמתן.
כולנו היפסטרים בצורה כזו או אחרת, בכלל היפסטרים זו מילה ממש גרועה, אפילו עוד יותר גרועה כשמשתמשים בה בעברית. אני אפילו מתכווץ באי נוחות כשאני שומע מישהו אומר את זה באנגלית (כלומר, בשיחה באנגלית).
כולנו מעוניינים במוזיקה שהיא פחות שיגרתית, בין אם זה בגלל שאנחנו חושבים שהיא מיוחדת/מעניינת ובין אם זה בגלל שמישהו אחר מקשיב לזה וזה מגניב להקשיב לזה. לכולנו יש מכנה משותף והוא מוזיקה לא שגרתית. הפוסטים האלה על אותם היפסטרים שיש להם בלוג והם כתבים בו על מוזיקה ועל איזה טעם רע יש לאנשים אחרים במוזיקה, מזכיר לי את התקופה שבה עוד הייתי צריך ללכת לבית ספר והייתי רואה פרחות וערסים אומרים על פרחות וערסים אחרים "איכס! איזה פרחה היא!". התגובה הראשונית שלי תמיד היתה לצחוק עליהם, התגובה השניה היתה לחשוב האם גם אני ערס בעיני אנשים אחרים בזמן שאני חושב שאני ממש לא?
טוב, אין לזה ממש נקודה, חוץ מלהגיד שאולי גם אתן "היפסטריות" אבל בעינכן אתן הכי כנות ואמיתיות שיש לגבי המוזיקה שאתן אוהבות.
חוץ מזה הפריע לי שאתן נגד זייפנים וגיטרות לא מכוונות. יש הרבה להקות שאני אוהב שהגיטרות לא תמיד מכוונות והשירה הרבה פעמים מזייפת. זה אף פעם לא הפריע לי, זה בדרך כלל מצחיק אותי וגורם לי להרגיש גאה בעצמי ששמתי לב לזה שמשהו מזייף.
מה שעוד יותר הפריע לי זה המשפט הזה:
"כי על הבמה אין אוטו-טיוּן וכי גיטרה לא מכוונת זה לא נעים"
אני לא מקשיב להרבה תקליטים של לחששנים עם אקוסטית, עצרתי באליוט סמית' וניל יאנג, אבל עד כמה שאני יודע, בתקליטים שאתן מדברות עליהם בדרך כלל משאירים את הזיוף בהקלטות ולא משתמשים באוטוטיון. חוץ מזה שיש גם אוטוטיון חומרה אבל אני לא חושב שאפשר לעשות איתו הרבה מעבר ל"אפקט של שר".
ולסיום, זה לגמרי הצחיק אותי:
"…שיתופי הפעולה הנדירים שהוא עשה (פעם שכן שלו נכנס באמצע שהוא לחש למיקרופון והוא שכח ללחוץ סטופ על ההקלטה…"
וואלה, אני יכולה להסכים עם הדברים פה
אבל אתן עושות ממש הכללה ענקייייתתת!
אני מכירה הרבה "ילדי אינדי", והם לא כאלה פלצנים כמו שאתן מתארות פה
נכון, פלצנים היו מאז ומתמיד, בכל ז'אנר וסצנה..
אז לא צריך להכליל עד כדי כך. האם היא, שאני אפילו די נעלבתי מהפוסט שלכן, כי זאת הכללה ממש גדולה
ואנשים שלא מכירים את כל הסצנה הזאת מקרוב יכולים עוד לחשוב שכל מה שכתבתן כאן נכון
וזה חבל.
פוסט קורע.
הכללות הן אף פעם לא תקפות לגבי כל המקרים באופן אחיד (קצת כמו מה שהמחנכת שלי ביסודי אמרה על סיפורי שואה "הכל קרה בצורה זו או אחרת, אבל לווא דווקא הכל בסיפור אחד").
אני חושב שהכותרת לדוגמא היא סתם מיותרת (אבל מצד שני הכרחית). מה זה משנה איך קוראים להם? (היפסטרים / ילדי אינדי / חסרי חוש שמיעה). אני גם בטוח שהכינוי לא ניתן על ידיהם. אוסף התכונות הוא זה שמזכה בגינוי החברתי.
תומך בגיא בדיון המוסיקלי. לא משנה כמה ננסה להכנס לזה אין קריטריון אובייקטיבי למוסיקה (ואין כזה דבר מוסיקה "איכותית"). לדעתי מה שאת עושה זה מבלבלת בין האדם למוסיקה. אם העובדה שאותו דקוטאי צעיר לא היה מכוון את גיטרתו היה נובע מכך שהוא פשוט חושב שככה זה יפה, היית יכולה להגיד "חולקת" ונגמר הסיפור. הבעיה שלך (ואם לא שלך אז בטוח הבעיה שלי) זו התחושה שהוא לא כיוון את הגיטרה (או את הקול שלו) פשוט כי אין לו זין לזה עכשיו, ואם הוא היה עושה את זה הוא כנראה היה אומר "וואו, גיטרה מכוונת זה די מגניב סך הכל, אולי כדאי שאני אחזור ללמוד עם המורה שלי". או במילים הנצחיות של Chilly Gonzales:
Analyze my tracks, try and write a fucking melody for one, and quit being such an indie snob pussie.
אבל צודק מכולם הוא עידו שחם. כל השיח הזה מונע רגשי נחיתות.
מעולה ומצחיק, הסכמתי עם כל מילה.
מוזר שהגעתי לכאן מהעונג שבת, שכותרתו קשורה בהיפסטרים.
הקשה בגוגל … גיאחה + היפסטר … שלחה אותי לכאן.
מה זה אומר ?
לדעתי הוא כזה.
חוץ מזה הפוסט הזה מדויק ומאוד מצחיק.
אני קורא את הפוסט הזה אחת לכמה חודשים, רק כדי להיזכר עד כמה הוא נכון ועד כמה הוא מצחיק.
כל הכבוד
מצחיק, נכון וכביר. את זה כתבתי לפני כמה זמן מתוך ייאוש די דומה, אולי זה יעניין אתכן: http://bit.ly/9VWIqw
יאללה ביי
אנשים אתם פשוט לא מבינים מה זה היפסטר…
תיראו אני היפסטרית מארה"ב ואני ממש לא כזאת כמו שאתם מתארים וגם החברים שלי לא.
היפסטר- "Hip"- להיות העניינים. עכשיו, המושג להיות בעניינים מדבר בעיקר על מוזיקה.
אם אתה רוצה להיות היפסטר את צריך להיות בעניינים מה קורה בעולם המוזיקה. בשביל להיות אחד מהם את לא צריך לשמוע רק סוג אחד של מוזיקה אלא כל מיני והכל ביחד: רוק, רוק כבר, פופ, היפ-הופ, דאנס, סקרימו, ג'אז, בלוז וכו'
עם הזמן העולם הנוער לא היה מוכן להסתפק רק במוזיקה טובה, נכון? לכן למושג הזה הם הוסיפו עוד חומרים ורעיונות: אופנה, בגדים, עולם הקולנוע, פפראצי, קיצ' וסלבריטי.
יחד עם כל הדברים, כל בנאדם הוא שונה ומיוחד ולכל אחד יש ת'תחביבים משלו.
היפסטרים אלה אנשים עם חופש ביטוי עצמי. הם מתלבשים קצת מוזר בעיניי האנשים הרגילים. אבל לא כל אחד יכול להיות היפסטר, גם עם הוא ממש ירצה. צריך חוש מיוחד לזה.
אתה צריך לרצות לעלות על המדרגה שמעליך.
אני ממש מצטערת על הדברים שאני אומר אבל בישראל אין היפסטרים אמיתיים.
אולי אחד או שניים. המושג היפסטר חדש בישראל. הוא הובא לכאן לפני 5-7 שנים והאנשים כאן לא כל כך מבינים בזה. עכשיו זה שאת לובשת מכנסי סקיני עם חולצת פרחים ציבעונית ונעלי NIKE עם לשונית BG (גדולה ורכבה וארוכה) לא אומר שאת היפסטרית!!!
לפני כמה שבועות טסתי לישראל והמראה היה מחריד… כל הבחורות מתלבשות אותו דבר… עכשיו, אם את בחורה יפה ויש לך גוף טוב (לא לפי דעתך אלא לפי דעת האחרים בכנות) אז סבבה. אבל אם את בחורה שטוחה בלי תחת, עם בטן שמנמנה ועם מלא צדדים… אני לא מציאה לך ללבוש את הסיגנון החדש SUMMER FLOWERS ששייך להיפסטרים אמיתיים.
נסי לבנות לך גוף, תרוצי כל ערב ותשכחי כבר מהבמבה והביסלי!!!
בקיצור קחו עכשיו בחשבון את כל מה שאמרתי, תסתכלו עליכם במראה ותחשבו עם בכלל כדאי לכם להכניס ת'חולצה למכנסיים כש כולם מאחור יתפקעו מצחוק…
יפה נועה
גם אני אוהב את "כמו הבונים החופשיים"
היפסטר לא בהכרח רדוד ושטחי!!!!
מדובר בטעם וסגנון תרבותי שונה, להיפך- חושב, מיוחד יותר.
היפסטרים הם לא פלצנים, הם סולדים מהם. טוב, לפחות הרוב…
פיהוקי
כשאתם ממשיכים להגיב ברצינות לפוסט ההיפסטרים המבודח שלי ושל נעה מלפני יותר משנה אני תוהה בלב: מי אתם? י http://www.dan-ya.com/i-hate-hipsters-an...
@danjas שיואו אם לא הייתי בטלפון מהשירותים הייתי מגיבה עכשיו בעצמי לפוסט ומקטרת שם שכל מיני משוררים היפסטרים בדיוק השתלטו לי על הקפה השכונתי
@danjas יש לי בעיה. אני חושבת שאני היפסטרית. עזרו לי. אני לא רוצה להיות מיוחדג'ת!!! @shari @Noa_Liberator
רק רציתי להגיד שהכתיבה של נועה אדירה. (גם שלך בסדר, דן-יה, אבל של נועה יותר)
הפוסט הזה ממש הצחיק אותי.
הוספת תגובה
מה זה? מי פה?
הנושאים העיקריים
מה? לא שומעים
קישורים קשורים
על מה מדברים כאן?
מה קורה בטוויטר?
הכי מוגבים
הכי נצפים