ראשי » אישי, כללי וגם סתם

איך לאמץ ילד – מדריך ללסביות

עדכון, אוגוסט 2015: יש דבר כזה צו הורות. זה במקום צו אימוץ ויש לו יתרונות רבים. זה שהכי הרשים אותי הוא שאין הבדל מעמדות בין המאמצת לביולוגית. רוצות לשמוע על זה עוד? בבקשה! פוסט מאיר עיניים בנושא באתר בת-קול.


** אני לא מבינה כלום באימוצים שלא בדיוק מהסוג הזה (אמא אחת ביולוגית, תורם זרע אנונימי, אימוץ קטין בהסכמת אימו, השנייה בת זוג)  והמדריך הזה מוגש כשירות לציבור (הלסביות, כנראה)  מתוך כוונה לחסוך בין היתר כמה שקלים על עו”ד שאין בו צורך בתהליך משפטי פשוט כזה**

כללי

אתחיל מהמדריך הפשוט והכרונולוגי, הארות והערות יוצגו בפירוט אחריו. צריך:

  1. להגיש בקשה לאימוץ קטין לבית המשפט לענייני משפחה המקומי
  2. לחכות שנה שלמה בסבלנות
  3. בתום השנה להתקשר לשירות למען הילד ולשאול אם כבר מונתה עו”ס
  4. להפגש עם העו”ס עם הילד ובלעדיו
  5. להמתין לכתיבת המלצתה של העו”ס
  6. לקבל צו אימוץ בדואר

1. הגשת בקשה לביהמ”ש

אז לנוחותכן אני מצרפת כאן נוסח סטנדרטי שעבד כבר לנו ולחברות שמהן קיבלנו את הנוסח:

סימנתי את החלקים שעליכן למלא בסוגריים משולשים <> אבל תקראו הכל, שלא יהיו בלבולים.

הערות:

ממש לא צריך עו”ד שתייצג אתכן, כל שצריך הוא למלא את הטופס, להדפיסו בארבעה עותקים ולגשת עם תעודות הזהות של שתיכן לעו”ד שרק יאשר בחתימתו שאתן אכן אתן (ר’ החלק במסמך המצ”ב שבו יש “אני מאשר בחתימתי”).

שימו לב כשאתן ממלאות את הבקשה לאימוץ שאתן נשארות עקביות עם הביולוגית והמאמצת, זה יכול להתבלבל די בקלות.

אחרי שיש לכן את הבקשה חתומה על ידיכן ומאושרת ע”י עו”ד יש לקחת אותה לבית המשפט לענייני משפחה (שלנו נמצא בבן-גוריון פינת ז’בוטינסקי, קומה חמש למי ששואל) ולהגיש במזכירות בית המשפט. יש להצטייד בכרטיס אשראי שכן פתיחת התיק (שהיא בעצם הגשת הבקשה) עולה 537 שקלים (נכון להיום).

אל תשכחו לצאת משם עם עותק שלכן (אנחנו הדפסנו וחתמנו על חמישה עותקים אבל צריך רק ארבעה) ועליו אישור “נתקבל” וכן עם אישור לפתיחת תיק שמכיל בין היתר את מספר התיק שלכן (תזדקקו לו עוד שנה).

2+3. לחכות שנה בסבלנות ואז להתקשר

אז יש נוהל כזה, חלק קוראים לזה “התקררות”, חלק אומרים שזה בגלל העומס על העו”סיות. בכל מקרה, הבקשה שלכן תתקרר שנה, אין טעם להתקשר לפני, סתם יגידו לכן שעוד לא חלפה שנה.

(אלא אם כמובן יש לכן דודה שעובדת במשרד הפנים או במועצה לשלום הילד או שזה אימוץ שני ואז אפשר להגיש בקשה לקיצור תקופת ההמתנה באמצעות מכתב לחנה בן ארי מנהלת השירות למען הילד)

אחרי שחולפת השנה הגיעה השעה להתקשר לשירות למען הילד שבו מנוהלת בקשתכן ולברר האם מונתה לכן כבר עו”סית (או עו”ס, אני נתקלתי רק בנשים).

זכרו 1: לעו”סיות האלה שמקבלות מעט מדי כסף ועובדות יותר מדי שעות יש דברים חשובים פי מיליון מלקדם את ענייניו של הילד המאושר שלכן ששתי נשים אוהבות אותו על בסיס יומיומי, היו סבלניות

זכרו 2: אז מה? אני רוצה כבר לאמץ אותו ונשבר לי להיות אחרונה בתור כל הזמן

העו”סית שלנו היתה מקסימה, גם זו שפגשנו אח”כ בבית המשפט היתה מקסימה אדיבה ונחמדה. ניכר שהן שם עם תחושת שליחות אמיתית. אממה: זמן אין להן וכן, אנחנו בתחתית סדר העדיפויות. זוגתי ואני הקמנו מארבים טלפוניים כדי ללכוד אותה ובהיותנו מנומסות ופאסיביות מטבענו התהליך של אימוץ יאיר לקח (הכל כולל הכל) שנתיים וחצי בעוד חברות אחרות ואסרטיביות שלנו תקתקו הכל בשנה וחצי.

4+5. פגישות עם העו”ס + כתיבת המלצה

כמו שכבר אמרתי, מדובר בנשים (שוב סליחה, אני משערת שיש גם גברים) מקסימות שאין להן שום רצון מלבד טובתו של הילד. אני מניחה שכשתיפגשו עם העו”ס תבינו כמה אתן סבבה. אני (כמובן) הייתי לחוצה מאוד לקראת הפגישה בתור המאמצת ואפילו סידרתי את הבית לקראתה (והייתי בחודש שמיני).

בפגישה (או הפגישות, זה תלוי בעו”ס, בזמנה הפנוי ובהחלטתה, לא קריטי) היא תשאל אתכן מלא שאלות וסביר שתתנהל שיחה נעימה באופן כללי.

אחרי שהעו”ס החליטה שדי לה (אני מאמינה שזה לוקח בין פגישה אחת לשלוש) היא תכתוב את המלצתה – שנקראת בשפה המקצועית תסקיר – ותעביר לביהמ”ש.

המשפחה שלנו, מותר לי להשוויץ

כנראה בגלל העדר הלחץ במקרה שלנו (אמרתי שאנחנו פאסיביות ושנולד לנו ילד נוסף בזמן הזה?) לקח תשעה חודשים בערך מהרגע שהיא החליטה שאני אכן מתפקדת כאמא שלו ועד שנסגר כל העניין, בין היתר בגלל ש”בתקופתנו” הענקת האישור לאימוץ נעשה בדיון בבית המשפט בנוכחות שופט\ת, ההורים והעו”ס. לשמחתי נמסר לי ע”י העו”ס שהיתה איתנו בבית המשפט שאנחנו למעשה זוג הלסביות האחרון אי פעם שיצטרך להגיע לבית משפט (נשמע רומנטי… בסך הכל הם הבינו שזה בזבוז זמן להביא תיקים כאלה לביהמ”ש) ומעכשיו זה יקרה ככה:

6. קבלת צו אימוץ בדואר

אז מעכשיו (ככה הצלחתי להבין מהעובדת הסוציאלית) המעורבות שלכן בתהליך תגמר בשלב הקודם, לא צריך בית משפט ולא כלום. אתן יושבות בבית ומדי פעם מתקשרות לעו”ס לשאול אותה מה העניינים ובסוף מגיע אליכן בדורא נייר קטן חביב ומרגש שעונה לשם “צו אימוץ”.

עם צו האימוץ הזה שתיכן על תעודות הזהות שלכן מגיעות לסניף משרד הפנים המקומי ומוסיפות את הילד לת”ז של המאמצת.

את השלב הזה עוד לא עשיתי (מתכננת עוד השבוע) אבל חברה מוסרת שהפקידות לא מתות על זה, הן טוענות שהן לא יודעות לעשות את זה וחלקן אפילו צודקות. בכל מקרה, כנראה שבכל סניף תמצא האחת שכן יודעת לעשות את זה והיא זו שתמלא עבורכן את הטופס. את הספח המעודכן תקבלו בדואר.

הנה, ככה נראה צו אימוץ:

צו אימוץ

ואם בעולם הזה יש מישהי שזה מעניין אותה – אז הנה גם הפרוטוקול המלא של בית המשפט, כולל הפנינה האהובה עלי: “התסקיר מדבר על קטין פיקח ונבון, עצמאי ומפותח לגילו הקשור אל שתי הנשים בחייו”.

 

ובכן, מזל טוב לי ותודה לטל ואביטל (דומני) שיצרו את התקדים לפני שנים.

 


2013
** עדכונים: התהליך עודכן, עכשיו הוא קצר בהרבה. לדעתי הורידו את הדיון בבית המשפט. כמו כן – ילד שני – לא נצרכנו לעו”ס.

 



עוד פוסטים בנושא : » להתראות חודדים - שלום הדחקה | » תוכנית רביעית: גב אל גב | » השנה - 1995 - ערב פורים | » אבא שלי מת כבר שלושה חודשים. | » There can be only one! |

26 תגובות »

  • שירי כתב:

    את נהדרת.

    ומזל טוב ליאירי שעכשיו שתי האמהות שלו שאוהבות אותו גם מוכרות רשמית ככאלו.

  • גילי כתב:

    חשוב לסייג את מה שאמרתן ולהגיד שזה נכון לאזור המרכז, אבל בצפון ובדרום הדברים מעט שונים וגם באזורים לא עירוניים יש מעט שוני.
    השוני העיקרי נוגע למשך הזמן!! (4 חודשים ולא מעל שנה)
    וגם חשוב להזכיר שאפשר להגיש את הבקשה רק כשהילד/ה בן/ת חצי שנה. לפני לא מטפלים בתיקי אימוץ.
    משיחה עם עובדת של השירות למען הילד, הוסבר לי שהסיבה שהתהליך מתארך היא די פשוטה – יש להן עבודה דחופה וקריטית עם ילדים במצוקה ככה שהתיקים של הילדים שיש להם הורים (לסביות בד”כ) מחכים. לדעתי זה בסדר גמור. מה שלא בסדר הוא שההליך לא קורה אוטומית עם הרישום במשרד הפנים. אבל זה כבר סיפור אחר.
    בכל מקרה תודה על הפירוט וההסברים

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    תודה גילי, אפשר להוסיף את שכתבת לפוסט עצמו?

  • רועי רוטמן כתב:

    מה שיפה באינטרנטים זה שיש המון מקומות שבהם אני יכול להגיד מזל טוב.
    מזל טוב לכולכם!

  • העלמה עפרונית מתמקדת במה שחשוב כתב:

    ואיזו תמונה מהממת!

  • גל. כתב:

    מסתבר שבירוקרטיה יכול הלהיות מרגשת. מי היה מאמין.

    קו-לו-לוש! מזל טוב לכל המשפחה.

  • אני כתב:

    עשית פה עבודת קודש, לא פחות.
    אני עוד רחוקה מהמקום הזה אבל שומרת טוב טוב את הפוסט במייל, ליום שבו אזדקק לו.
    תודה!

  • רוצה להיות אבא כתב:

    כמו שרועי אמר … עוד מקום להגיד מזל-טוב.

    [הערה: יש שגיאת כתיב בסעיף 6: “… מגיע אליכן בדורא נייר …”]

  • שיר-דמע כתב:

    מזל טוב! עשית כאן שירות נפלא לאימהות רבות אשר בוודאי ישמחו להסתייע בניסיונכן.

    ואני חייבת להודות – התרגשתי עד דמעות כמעט כשקראתי את הפרוטוקול (הקצר והיבשושי) של בית המשפט.

  • רעות כתב:

    תודה רבה לך!!
    עדיין טיפה מוקדם, אבל טוב לדעת… 🙂

  • נועם כתב:

    היינו הזוג שנכנס לבית המשפט בדיוק לפניכן… וגם אצלנו המשפט נכתב על הקטינה הפיקחת וכו’ ואנחנו חשבנו שזה ייחודי לנו:)

    הוספה לגבי משרד הפנים – הלכנו למשרד הפנים ומסתבר שצריך למלא איזה טופס, לחכות עד שבועיים שישלחו לנו בדואר תעודת לידה מתוקנת עם השמות של שתינו ורק אח”כ לחזור למשרד הפנים ויוסיפו בספח.

    🙂

  • ליאור כתב:

    תודה רבה! מידע מאוד מועיל.
    יש צורך בעו”ד מסויים שיחתום על התצהיר, או שכל עורך דין באשר הוא יכול לחתום על זה?

    מזל טוב 🙂

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    באשר הוא עורך דין.

  • שרון כתב:

    תודה דן-יה!
    בזכות הפוסט הזה שהגעתי אליו דרך דף הפייסבוק של חברתי, יעל בארי, השלמתי בחודשיים הליך שאנחנו מדברות עליו כבר שנתיים..היום בבוקר הגשנו לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן את הבקשה עם הצרופות, ומאז אני מסתכלת בהנאה על דף לבן שבחלקו העליון כתוב “פלוני נ’ שירות המבחן”, איזה כיף! אז תודה רבה על הפוסט המצוין הזה!

  • אלה שמות « כשיש שתיים כתב:

    […] שדן-יה כבר הדגימה יפה איך אפשר לעשות זאת בשיטת "עשו זאת בעצמכן", ללא סיוע משפטי ובמינימום הוצאות – לא עניין של מה […]

  • תמר כתב:

    המון תודה על הפוסט האינפורמטיבי
    רציתי לשאול האם צריך תעודת זוגיות וצוואות בהגשת האימוץ
    או שזה לא קשור אחד לשני?

  • מיטל כתב:

    בבדיקה שעשיתי היום מול השירות למען הילד בשביל להתחיל הליך של אימוץ הדדי שלי את ילדי זוגתי ושלה את ילדיי אמרו לי שצריך תצהיר מול עו”ד או נוטריון.
    האם הבקשה לבית המפשט היא התצהיר עליו דיברו או שיש משהו חדש?

  • נעמה כתב:

    המון תודה על המידע המועיל! כל הכבוד

    שאלות:
    א. האם נכון שלא ניתן אפילו להגיש את המסמך לפני הגיעו של הילד לחצי שנה?
    ב. אנחנו גרות במרכז, אני מבינה שחייבות להגיש בקשה לבית הדין בעירנו, ולא בפריפריה המהירה יותר, האמנם??

    שוב תודה!

  • שירלי כתב:

    המון תודה על המידע הכה חשוב הזה… אנחנו בדרך לאימוץ אחרי שהגדול שלנו כבר אומץ כדת וכדין 🙂 עשית לנו ממש סדר!

  • מאיה כתב:

    תודה על המדריך!! אני וזוגתו רוצות להשתמש במסמך שכתבת אבל סעיף 19 אינו ברור כל כך… אנחנו קיבלנו כבר צו אימוץ לביתנו הבכורה ועכשיו רוצות להתחיל את התהליך עבור בננו . מה עלינו לכתוב בסעיף 19? תודה!!

  • שרון כתב:

    אם אני מבקשת לאמץ תאומים , אני צריכה לפתוח 2 תיקים נפרדים? תודה.

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    בחיי שאין לי מושג, אני מהמרת שכן.

  • חופית כתב:

    מקסימה! תודה רבה 🙂

  • חופית כתב:

    היי, האם צריך להמתין שהילד יהיה בן שנה טרם פתיחת תיק אימוץ?

  • זהר כתב:

    לאחר שנה וחודשיים ממועד הגשת הבקשה, קיבלנו השבוע בדואר את צו האימוץ המיוחל ולך, דן-יה, יש בכך חלק לא מבוטל. אז רצינו לכתוב תודה רבה! עזרת לנו מאוד. מקדישות לך חלק מההתרגשות הגדולה.

    אפרת וזהר

  • איב כתב:

    היי
    אני לא יהודיה רוצה לאמץ ילד יהודי של בת זוגתי.
    האם יש אם זה בעיה?
    תודה מראש לכל העונים.

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.