‫תגובות לפוסט: "יכול להיות שעוד מעט תהיה מלחמת אחים"‬

‫מאת: אביעד‬

‫אביעד‬ — Sat, 20 Mar 2010 18:19:28 +0000

זה יותר ניראה שפלסטיני אומר לפלסטיני להכות את עצמו. זה לא נשמע כמו מבטא של מישהו שחי פה במדינה זה מבטא יותר מידי כבד. דיי לשמאל!

‫מאת: תמר‬

‫תמר‬ — Sat, 20 Mar 2010 11:43:19 +0000

דן-יה, את מאוד אופטימית אם את חושבת שעומדת להיות מלחמת אחים ואנחנו נפסיד.
איך שאני רואה את זה, כבר הפסדנו לפני שהמלחמה הוכרזה.

‫מאת: יובל‬

‫יובל‬ — Wed, 17 Mar 2010 08:04:25 +0000

אני מחזק את מה שאמרו קודמי. כבר כמה שנים אני טוען שאין מדינה מפותחת ומתקדמת (במרכאות) שלא עברה מלחמת אזרחים.
ותומס גודמן אמר לי פעם שאחת הסיבות שהוא בישראל זה כי הוא מחכה שהסיקסטיז יגיעו לכאן.

‫מאת: שי‬

‫שי‬ — Wed, 17 Mar 2010 07:35:14 +0000

אני תמיד משתדל לזכור, גם בהקשר של המלחמה עם הערבים וגם בהקשר של המתחים עם הימין, איך מוקמות מדינות דמוקרטיות. אם מסתכלים על מרבית ארצות אירופה ועל ארצות הברית מגלים שמדינה מערבית מוקמת בכמה פאזות. ראשית תפיסת השטח וההגדרה העצמית, זו כרוכה במלחמות חיצוניות עם תושבים קומים שנדחקו לצאת או להצטופף מהטריטוריה שמעוצבת כלאומית, חלקן הגדול מוגדרות חלקית או כללית כמלחמות דת. שנית יש מלחמה פנימית על דמותה של המדינה המתעצבת, ורק אחרי שני השלבים האלה (שהרבה פעמים קורים בחפיפה מסוימת), מגיע שלב של מנוחה ונחלה.
כיוון שרוב אירופה עברה את השלבים האלה בימי הביניים או לכל המאוחר במאה ה-19 (עם עוד שתי מלחמות עולם לחיזוק ויצוב ההגדרה של מדינות כמו גרמניה [לשעבר, האימפריה הרומית הקדושה], אוסטריה, הונגריה, פולין), וגם ארצות הברית סיימה את מאתיים השנים של יצוב המדינה החדשה עוד לפני תחילת המאה ה-20, נדמה היה שהעידן הזה חלף מהעולם. אבל בפועל, מדינות חדשות עדיין מתנסות באותם שלבים לפני קבלת כרטיס החבר המלא במשפחת הציביליזציה המערבית – יש פשוט מעט מדינות כאלה אז נדמה שמדובר בעידן שחלף, אבל אלה כנראה אבני דרך התפתחותיות הכרחיות.
לכן צריך לקחת דברים בפרופורציה. אנחנו עדיין במלחמות חיצוניות כדי לשכנע את החבר'ה בסביבה שאנחנו כאן כדי להשאר, וצריך לחכות בסבלנות עד שיגדל הדור שנולד לדור שנולד לדור שלא הכיר אף אחד שזוכר מזרח תיכון בלי ישראל, ויתכן גם שהמתיחות הפנימית סביב הלאומנות שנולדת מהמלחמות ההכרחיות האלה תגיע גם היא למלחמה. זה יהיה נורא למי שיחווה אותה, אבל לא צריך להניח שזה סוף הסיפור או שהדמוקרטיה תפסיד. דמוקרטיות נוטות להראות חלשות לפני מלחמות, ולא מוכנות להתגייס כמו הכוחות הדיקטטוריים, אבל הן נוטות גם לנצח אותן.
אפשר להתבאס שלא נולדנו עוד מאתיים שנה כשכל העסק מאחורינו (וכשכבר תהיה מושבה על המאדים ועוד כל מיני דברים מגניבים שאנחנו לא מדמיינים כרגע), אבל גם אפשר לברך על כך שלא נולדנו באלפיים השנה שלפני כן, ובעיקר לא לבכות, ולהמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים, ואם באמת אין ברירה, גם להלחם על זה.
אגב, באותה רוח אני מאוד ממליץ על "הביתה" של אסף ענברי. שהוא גם בעצם על איך מתחילים מפעל ציוני, ככה, מכלום, וגם כתוב נהדר.

‫מאת: דן-יה‬

‫דן-יה‬ — Wed, 17 Mar 2010 07:14:16 +0000

_______________________________________________
אוף ישי, אחת מהתכונות הקשות שלך היא שאתה אומר דברים עמוקים שקשה להמשיך לדון בהם בפורמט הזה,
לכן מעתה תאלץ להסתפק ב- =) שזה סמיילים עם עיניים ישרות.

וכשאני אומרת =) אני מתכוונת: אמרת דברי חוכמה, עם חלק מהם אני מסכימה, עם חלק פחות: בכל מקרה- לא כאן הזמן ולא המקום. וגם- הבדיחה הצחיקה אותי.

‫מאת: הפופאפ האנושי‬

‫הפופאפ האנושי‬ — Tue, 16 Mar 2010 15:02:11 +0000

יקירתי, לצערי אין יותר מדי על מה לדאוג. יש כאן מספיק גורמים שמרויחים כסף, בצורה ישירה ועקיפה, כל עוד המצב הוא פחות או יותר בלהבות: אלו שמגייסים כספים (ישיר) ואלו שיכולים לנצל את חוסר תשומת הלב הציבורית כדי לעשות לביתם (נדלניסטים שבונים על שמורות טבע וכיו"ב – עקיף). הם אלו שיכריעו בסוף, אבל אנחנו עדיין מפסידים.
יצא לי להיות במחיצתם של אלו שהם דתיים לאומיים בזמן האחרון ופתאום נפל לי האסימון שאלו אנשים שיש לי הרבה במשותף איתם: הם ערכיים, הם אידאולוגים ומוכנים להילחם עבור מה שהם מאמינים בו, הם מביאים עובדות ופרשנות עליהן ולא סותמים את הדיון ב'שטויות, הכל אותו חרא'. לא תראי אותם מזהמים מקום שהם טיילו בו, אין להם בוז לספרות ולידע, וכשתעשי איתם תאונה יש לך פחות סיכוי לאלימות (מניסיון). נכון – הם מוכנים להקריב זכויות אדם כדי להגיע למטרה שהם מאמינים בה – וזו לא דרכי; הם מוכנים לשלול זכויות של הפרט על פני הקיהילה – גם לא דרכי. אבל הם אנשים שאפשר לדבר איתם.
הבעיה הגדולה, כפי שאני רואה אותה, היא האמצע. אלו שמאמינים שאנחנו כבר בשלב הניהול העצמאי ולא בשלב ההקמה של החברה/מדינה הזו. אלו שיפטרו את הבעיות באנחה עד שיעלה 'ארץ נהדרת' ואז יגידו שזה לא מצחיק כבר כמו שזה היה פעם.
ואחרון חביב: אל תיבהלי מאתר כמו שהפנית אליו. יש סיכוי סביר שזה יתברר כפרומו או פרסום גרילה למקרר חדש שנפתח לצד ימין.
חוזר להות רדוד.

‫מאת: יובל בורשטיין‬

‫יובל בורשטיין‬ — Tue, 16 Mar 2010 14:02:25 +0000

אגב, האתרים של השמאלנים הרבה יותר מושקעים גרפית.
במיוחד של הרדיקלים.

‫מאת: יובל בורשטיין‬

‫יובל בורשטיין‬ — Tue, 16 Mar 2010 13:58:10 +0000

אני לא חמוד גברת, אני קשוח.
וקצת אידיאולוגי.
ואולי חושב שאני יכול להיות לוחם חופש מגניב, כי קראתי יותר מידי קומיקס.
ובכלל, 2012 תגיע לפני.

‫מאת: דשוורץ‬

‫דשוורץ‬ — Tue, 16 Mar 2010 13:45:33 +0000

קשה לברוח מזה.
הלוואי היה אפשר.

ואתה חמוד ונאיבי (אני פותחת חשבון בחול)

‫מאת: יובל‬

‫יובל‬ — Tue, 16 Mar 2010 13:41:27 +0000

לעזעזל, במשך חודשים אני נוצר את לשוני על מנת לא להפוך את הבלוג השטותניקי הזה למעוז של פוסטים פוליטי-פילוסופי-חברתיים.
שלא לדבר על מגדריים.

אבל דן-יה פשוט לא יכלה שלא לשתוק מול האיום מבית. כל המאמץ שלי לשווא.

ברצינות- אני לא יודע מה אני באמת חושב על הנושא. שנים אומרים שתהיה מלחמת אחים, עוד מלפני 1995.
ישראלים טובים בלשמור על הסטטוס קוו. תמיד היו כאן מכי ערבים ומלטפי פלשתינאים. כשהיינו מיעוט, כשלא היתה מדינה, כשהיתה מדינה, כשהיו מלחמות. אני לא בטוח שהרבה השתנה. אולי התקשורת ומידת החשיפה.
אז תהיה מלחמת אחים? ולמה שנפסיד? אם המד"ב לימד אותנו משהו זה שבמלחמת בני האור בבני החושך, בני האור קודם כל מובסים ואז עושים קאמבק שלא היה מבייש את צביקה פיק.
אולי זה שאנחנו צריכים.
תחשבו על זה.

מלחמת אחים בין ה"ימין" ל"שמאל" (ההגדרות האלו כל כך לא מייצגות את המצב האמיתי, אבל למען ההכללה) תאלץ את השמאל להתעורר, אבל יתרה מזאת, היא תאלץ אותו למצוא בני ברית.
באזור שממערב לנהר הירדן יש לשמאל מעט היצע. סביר להניח שערביי ישראל וערביי האזור המסופח לישראל יהיו בני ברית יחידים.
תחשבו, יכול להיות שזה מה שינרמל את האזור- נאלץ להיות "אחים לנשק" של "אויבנו". הדיסוננס הבלתי נסבל הזה יכול להיות קטליזטור למתן עצמאות.
זה יכול להיות מגניב.

זה גם יכול להיות ממש לא מגניב, זו יכולה להיות הצהרת בלפור חסרת כיסוי. כי אחרי הכל זה המזה"ת.
וכן, ה"שמאל" יכול גם להפסיד. למרות שאם קדנציה שניה של ביבי כיד ימינו הוא תפלץ-עברייני חסר אמוציות או טקט, נטולת כל שריר וכפופה למפלגות סקטוריאליות זה לא להפסיד, אני לא יודע מה כן.