בסוף יש שיר ממש טוב שכיסו הידועה בציבור אתמול בערב (אחלה להקה, לכו לראות אותם).
אז אני שומעת זבל של אחרי צהריים, לא מומלץ אבל הרגשתי צורך לחלוק.
(ובאמת כיף לשמוע את זה)
(וזה פלייליסט, לא שיר אחד, יש פה 12 שירים)

(זה די מדהים איך שנות השמונים הגיעו לארץ בשנות התשעים)
(וזה די נורא שדברים היו נגמרים בפייד אאוט [...]

אז אחרי שהבטחנו להקדיש תוכנית שלמה לשירי פרידה עשינו את הדבר המפתיע מכל ואכן הקדשנו תוכנית שלמה לשירי פרידה. מתכנון השיחה, דרך ביצועה. משלב ההשלמה ועד הכעס (נו כן, זה אמור להיות בסדר הפוך). אנחנו שוב חוזרים ומצהירים בזאת, בנות זוג יקרות שלנו: אין לכן ממה לדאוג.
הדבר הכי גיקי שדן-יה עשתה הוא לקנות המון מכוניות שפועלות על שמש והדבר הכי גיקי שיובל.. ובכן: הנעליים שלו. יש תמונה בתחתית העמוד, לא לנשים הרות.

פולי ג'ין מכסה את פגי לי בתאונה עם חוה אלברשטיין ותרצה אתר
טוב, זה הדבר הכי משונה שההארדיסק שלי עשה אי פעם.
המחשב שלי ייצר מש-אפ (גרוע במיוחד) בין תפילת יומולדת לבין "איז ד'את אול ד'ר איז", זה קרה מעצמו, אני נשבעת שאין לי יד בדבר, זה עלה בשעפל שלי.
אני לא חושבת שהבנתם,
אני לא עשיתי שום דבר! [...]

לפני חמש או שש שנים הפסקתי לבכות מהטורים של גדעון לוי  בהארץ.
לפני זה ניסיתי במשך כמה חודשים לא לקרוא אותם.
יותר נעים לי לא לדעת.
אז אני מחליקה את הימים שלי בין טיפות של מציאות כיבוש קשה, אין בזה רגש, רק ויכוחים אינטלקטואליים על מי צודק, על השחתה, על החובה או האיסור להשוות הכל לשואה (לדעתי- חובה).
ואז [...]

ניסוי מאוד לא איכותי ומאוד לא מספיק מדעי על אורז, מים, מילים והשפעתם המכרעת של שלושת הגורמים האלה על החיים היקום וכל השאר.
ללא ספק- צעד מאוד קטן למדע.

פעם, לפני הטוויטר ובעיקר לפני הסמסים הינו מעבירים בשיעורים פתקים די הרבה.
מפגש עם חברה בעלת יכולות אירכוּב מרשימות (תודה שני!) עזרה לי להתחקות אחרי הארכיאולוגיה של הפורמט ובעיקר אחרי הפיגור שהינו אני.

יש גם בונוס: התכתבות עם אושיית אינטרנט מבריקה בנושאי דיומא מכיתה ח', כנראה.

פוסט זה ללא תוכן כאנלוגיה לאלי ישי שמציע 1000$ למשפחות עובדים זרים שיעזבו את הארץ. יאיי! אלף פאקינג דולר. צודק לא? שהרי אלו בני הישיבות שלו שילכו לנקות לאיילי הנדל"ן את הוילות בקיסריה כדי לממן את הכסף שהם מקבלים מהמדינה. מי צריך זרים שינגבו לקשישנו את התחת. אנחנו יכולים לבד!
1000$ מענק עזיבה (שזה בערך מה שהם עושים בחודש) ממחיש מה כבוד הגזען… שר חושב עליהם (יחד עם עוד כמה דברים שהוא חושב עליהם, שזה יפה, כי לחשוב זה משהו שלא הייתי נותן לו קרדיט עליו), זה גם המון כסף כשמכפילים אותו במספר המגורשים, כסף שיכולים לעשות איתו טוב.

בחיי, אם יש אנשים שמגיע להם פוסט ללא תוכן, אלי ישי הוא מס' 1.

(תמונה על ידי עירא אברמוב)

"הרי תמיד ישנה שפת הרחוב, לעיתים היא מנפיקה פנינים, לרוב לא. כולנו משתמשים בה, חוץ מאולי דן כנר. אז מה הבעיה?
שעד לדור שלי נחשפנו לשפה נכונה, תקינה, יפה בבית הספר, בחדשות ושידורי הטלויזה, ברדיו. אפילו הסדרות המדובבות כמו צבי הנינג'ה, נילס, שוטרים וגנבים ועוד ועוד, כולן דובבו בעברית יפה ונכונה".

יובל ממש, אבל ממש עצבני על זה שהחליטו לדבב מחדש סדרות קלאסיות. לא בגלל הנוסטלגיה הפרטית שלו, אלא בגלל שהוא יודע שזה לא הולך לעזור לדור הבא לדבר עברית.

דברים שדיברנו עליהם בתוכנית השניה:

התוכנית כבדה ומלנכולית בהתחלה, אבל משתפרת. אולי נהיה יותר פוליטייקים? אבל יש יקומים מקבילים. גם בהם יש בואי ורם אוריון הוא אחלה גבר!
ויתורים- המדינה שויתרה. מחר פוליאנה פרנק, שגם עשתה קאברים או עיבודים (תלוי מאיפה מסתכלים). דן-יה יודעת לעשות אפקטים. אנחנו דיי נבובים השבוע, מה קרה לשיפור אקספוננציאלי??
וכמובן- השבוע יובל נשמע מצונן, לא ברור לנו עדיין למה.

< יובל ודן-יה (צילום אילוסטרציה)

לאחר השידור אתם מוזמנים להכנס לקטגוריית "פריקים וגיקים" ולהקשיב לתוכנית זו, או לאחיותיה.

יש יאמרו שעל בלוג שמכבד את עצמו לשמור על רמה מסויימת של כתיבה, של שפה, של נושאים ראויים ובהחלט- רזולוציה.
למזלי, לא אני ולא דן-יה מכבדים את עצמנו. לא באופן שאתם חושבים לפחות. אז הנה, שלפתי כמה דברים מהמצלמה הגרועה של הסלולרי שלי.