ראשי » גיקיזם, טלויזיה, קולנוע ואוכל

תוצאות סקר דוקטור הו

5 בOctober 2010 | | 25 תגובות | מאת דן-יה שוורץ בר-אל
תגים: , , ,

אז לפני כמה ימים ובעקבות דיון (עקר לחלוטין, שהרי ברור לכולנו שטננט הוא הדוקטור הכי שווה) בטוויטר החלטתי שהגיעה השעה לסקור את הנושא. לא יכולתי להתאפק והכנסתי עוד שאלות כמו: פרק מועדף, קומפיון אהוב, גזע מועדף וכו.

עכשיו הגיעה השעה לפרסם את תצאות הסקר הבלתי משמעותי הזה!

*** לכל המנטפקים למיניהם: אתם מוזמנים לעשות כן בתגובות לפוסט, אני לא מבטיחה להתייחס ברצינות לתגובות ויותר מזה: אני ממליצה לטעון את “חוש הומור.bat” לפני שליחת התגובות ***

נתונים בסיסיים:

במהלך היומיים שבהם הוא מוצב ענו על הסקר 131 אנשים (נכון לרגע זה) מתוכם 67 נשים (שזה 51%), 56 גברים (43%) ועוד 5 שלא מחבבים הגדרות דיכוטומיות או שתפיסת המין שלהם נמצאת במקום מסוים בתוך הציר גבר-אישה.

התפלגות של חובבי דוקטור הוא לפי מין

קבוצות גיל

אז להפתעתי כי רבה מילאו את הסקר לא פחות מ- 18 אנשים שאפשר לכנותם “בני נוער“. להפתעתי – כי לא ידעתי שיש לי כאלה במלאי. אם מניחים לרגע בצד (רק למען החישוביוּת כמובן) את כל אלו שדיכוטומיות מגדריות לא חלות עליהן מגלים את העובדות המפתיעות הבאות:

  • קבוצת הצופים (הצופות למעשה) הכי גדולה הן בחורות בגילאים 21-25
  • בקרב הגברים- רובכם מספיק אינטליגנטים להבין את הסדרה ולהנות ממנה רק כשאתם מגיעים לגיל 31 (כמוני!)
  • אנשים מעל גיל 55 לא צופים בדוקטור הו.

הנה הגרף:

גיל ומגדר של צופי דוקטור הו

ולעוד פרטים כלליים שפחות מעניינים את כולם אבל מפתיעים אותי:

רובכם לא מכירים אותי! שזה אדיר. כי הייתי בטוחה שאני מכירה באופן אישי את כל שמונת האנשים שקוראים בבלוג.

Do I know you?

ועכשיו לעניים שלשמו התכנסנו:

ברור שטננט הוא הדוקטור הכי שווה עד כה, יש לי גרף שמוכיח את זה!

מי הטננט החביב עליך?

כאילו, באמת. כמעט 80% חושבים שטננט. ומליונים לא טועים. כלומר 104 לא טועים, אבל ללא ספק ה- Finest 104 אנשים שאפשר למצוא ברשת!

מלחמת הקומפניון-נים

אחרי שבערך חמישה אנשים ענו שרון הציעה לעשות את הבחירה בבני הלווייה של הדוקטור בחירה מרובה, שזה באמת נחמד כי אין הרבה בסיס להשוואה בין למשל דונה נובל למיקי. מצד שני, אתם התפרעתם בבחירות! חשבתי שתנצלו את החירות הזו כדי לבחור שניים וחלקכם בחרו ארבעה – אנא השפילו את הראש בבושה עכשיו.

הנה הבחירות שלכם:

דונה נובל שולטתתתת!!!!

ב”אחר” אפשר למצוא את: “רורי!” (סימן הקריאה במקור) ואני חייבת להסכים, הוא הרבה יותר חשוב מאדם, פישלתי.

האם דאלק או אוּד?

(אני זורקת קצת כי אני חייבת לעוף, תסלחו לי)

גזע מועדף- ארי?

  • לדעתי כל מי שבחר במלאכים הבוכים לא ראה את עונה חמש שבה הם הלכו פקאקט.
  • מי מכם שבחר את הרעים (הרובוטים עם הפאות) מתוך הנערה אשר באח עשה עבודה טובה, לדעתי.
  • זה שכתב “כולם טפשיים” ובכן, אתה טיפשי. ומי שבחר בבני אדם צריך להתחתן עם מרתה ג’ונס.

אחרון חביב- שיום אחד יקבל סקר משלו: פרק אהוב!

אז בלינק הכי לוקח או משהו, זה בעצם מעניין כי לדעתי זה אחד הפרקים שהכי פחות רואים בו את הדוקטור. חוצמזה, זה פרק שבו יש המון פעמים את המושג שלדעתי הכעיס חלק מהצופים האדוקים “וויבלי וובלי טיימי וויימי” ומרגיז במיוחד בקונטקסט של הפינאלה של עונה חמש.

עוד פרקים שזכו לקול אחד כל אחד:

  • Titanic
  • The next doctor
  • Doctor Donna
  • Planet of the Ood
  • The weeping angels
  • Aliens of London
  • Dalek
  • Utopia
  • The doctor’s daugther
  • Bad wolf

והילדה באח הוא באמת פרק נפלא גם בעיניי.

אני חושבת שזהו…

למישהו יש שאלות? מישהו רוצה אולי את הקובץ אקסל המקורי לעשות בו שמות?

הנהו לפניכם (קליק וכו)



עוד פוסטים בנושא : » פורטיס לא חייב לכם כלום | » Google Adwords- acting all desperate with a 120$ account, are we? | » האוזניות של דן-יה: למה אמצע זה רע, פוסט תגובה. | » יומולדת שלוש לבלוג ועדיין - שום דבר חדש. | » פקע לו מיתר -יש מקום לדאגה |

25 תגובות »

  • פרנק כתב:

    1. אני חותם שכל הטינייג׳רז הגיעו מהפורום בתפוז.
    2. לול על מי שכתב בפרק ״לבחור בין אבא לאמא לאבא לאבא״.
    3. לול2 למי שבחר בפרק של טורצ׳ווד. 🙂

  • פרנק כתב:

    וגם: זה לא מפתיע אותי בכלל שאין צופים מעל גיל 55, אבל בבריטניה וארה”ב יהיו הרבה יותר כאלה. הצופים הוותיקים שגדלו על הסדרה המקורית התחברו ב-2005 כדי לבדוק אם הגלגול החדש יהיה לטעמם. חלק מהם המשיכו איתה וחלק לא. מה שבטוח, כולם יודעים שהסדרה החדשה שונה מאוד מזו שהסתיימה בסוף שנות ה-80. באותו הקשר, אני מניח שלא יצא לך לראות את Doctor Who Confidential שהיא סדרה מומלצת על מאחורי הקלעים של הסדרה החדשה + הקשרים לסדרה המקורית. זו סדרה מומלצת, בעיקר בשתי העונות הראשונות, ובאחד הפרקים בעונה הראשונה הם עוסקים בדוקטור הו (המקורית) כתופעה כלל-עולמית וזה מעניין ומאוד כיפי.

  • Tweets that mention תוצאות סקר דוקטור הו | NONE -- Topsy.com כתב:

    […] This post was mentioned on Twitter by Dan-ya Shwartz, Frank Za'atar. Frank Za'atar said: RT @danjas: כלום חדש: תוצאות סקר דוקטור הו http://bit.ly/cHBn8M […]

  • ניצן כתב:

    להגיד על גזע שהוא הלך פאקאקט בסידרה הזו מתברר בד”כ בסידרה הזו כשאננות. הסייבורגים למשל (לפי הבנתי לפחות) נכחדו עוד בסידרה הישנה והגיחו מחדש לעולם דרך קרע בין מרחבי (וכך מסתיימת העונה השניה). גם הדאלק כביכול הושמדו במלחמת הזמן הגדולה שבה “הושמדו” כל אדוני הזמן (מלבד הד”ר והמאסטר) ובכל זאת בכל פעם שהד”ר פוגש את הדאלקים הוא מופתע מחדש שכן הוא כבר “השמידם”. גם את אדוני הזמן זכינו סוף סוף לפגוש בסוף העונה הרביעית ואז בכלל הסתבר (לי לפחות) שהם לא מתו אלא לכודים בתוך בועת זמן כזו או אחרת.

    באשר למלאכים הבוכים, שוב, המלאכים שהושמדו הם המלאכים שהיו על אותו הכוכב, אבל היות וכבר פגשנו מלאכים חיים בעבר על כוכבים אחרים לא מן הנמנע שיש עוד שרידים לגזע הלז.

  • פרנק כתב:

    ניצן – כשדן-יה אמרה שהם הלכו פאקאקט היא התכוונה לזה שהרסו את הדמויות, כלומר שהן היו מפחידות לאללה ב”בלינק” ואז ירדו מכוחן בעונה החדשה.

  • נוש כתב:

    איי בג דה דיפר. אמנם זה לא בלינק, אבל ברב הפרק עם המערה בעונה החמישית, הם מפחידים לאללה.
    אוף שיגיע כבר כריסטמס

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    טוב ילדים, יש לכם את הקובץ המקורי, עשו בו כרצונכם!

    (הוא גם ממשיך להתעדכן)

  • ארז. כתב:

    את טפשית!

    לא, ברצינות. כתבתי על האויבים “כולם טפשיים” כי אני פשוט לא צופה בדוקטור בשביל האוייבים. למעשה, אני חושב שהאוייבים הם הבעיה הכי גדולה של הרימייק הזה.

    מישהו במשרדי BBC סרב להבין שאויבים שהיו מוצלחים בשנות ה-60 העליזות פשוט לא יכולים לעבוד ברצינות היום. אני בעד קאמפ, אבל בחייאת, להציב את הדאלקים כאויבים הכי גדולים של האנושות והיקום כולו ולהתייחס לזה לגמרי ברצינות? זה מטופש ולא עובד – ולא סתם הפרקים עם הדאלקים הם ברוב המקרים הפרקים הכי רעים של הסדרה (עם דגש רב על צמד הדאלקים במנהטן).

    שאר האויבים גם נופלים לקלישאה הזאת – מעין קרקטורות טפשיות ולא מפותחות בעליל, שפשוט לא מעניינות מעבר להיותן “המפלצת השבועית”. למלאכים הבוכים היה פוטנציאל, אך כפי שדן-יה כינתה זאת – הם הלכו פקאקט.

    וזה בסדר, באמת שזה בסדר. אני לא מתלונן. זה הכיוון בו היוצרים בחרו ואני לגמרי מקבל את זה.

    קיצר – דוקטור הו זה מגניב, זו סדרת הפאן הכי טובה בטלוויזיה, זה אחלה – אבל לצפות בה בשביל האוייבים, או לבחור מי מבין הבדיחות המהלכות האלה הוא החביב עליי? לא תודה, אני מתייחס אל כולם באותה מידה של אי רצינות (היי! בדיוק כמו הכותבים של הסדרה!).

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    אני אוהבת אותך ארז.

  • אבנר כתב:

    רורי!
    אני גם לא מבין מי הם שמונת האנשים שבחרו במרתה ג’ונס האנמית. וגם לא מי שבחר בפרק עם שייקספיר, לדעתי הפרק הגרוע ביותר בסדרה עד כה.

  • פרנק כתב:

    אני לא מבין את מי שבחר בפרק של הטיטאניק. ואגב, איזה פרק בדיוק זה “Doctor Donna”? המילים האלה חזרו כמה פעמים במהלך העונה.

  • דובי כתב:

    אוי, איך שכחתי את הילד הריק! תעבירו נקודה אחת מבלינק לילד הריק.

    גם אני שקלתי לתת את בני האדם בתור הגזע הרשע – האמת היא שזה נכון. מעולם הדוקטור לא היה מיזנטרופ כפי שהוא בסדרה החדשה. שזה מוזר, כי דווקא כשבני מינו שלו התקיימו, הוא התייחס אליהם במידה לא קטנה של בוז, ועכשיו שהם לא קיימים יותר, הוא העביר את הבוז הזה לבני אדם.

    ניצן – הסייברמן מעולם לא הוכחדו בסדרה המקורית. למעשה, אף מין לא הוכחד בסדרה המקורית חוץ מהוורווידים – מעין צמח תבוני שנוצר על גבי ספינת חלל. וגם אז – כל הפרק ההוא (Terror of the Vervoids) היה חלק ממשפטו של הדוקטור (השישי) והובא כעדות לכך שהוא עוסק בג’נוסייד. הכחדת מינים זה אחד החידושים (הגרועים) של הסדרה החדשה.
    (אפרופו, במשחק השני מתוך הארבעה שהוציאו כהמשך לעונה הראשונה של מאט סמית’, הסייברמן המקוריים חוזרים. יש לקוות שזה סימן לבאות כי כל הסיפור הזה של סייבוס תעשיות היה מעאפן, ואם כבר סייברמן, שלפחות יהיה האמיתיים ולא מוצר תאגידי).

    פרנק (וגם דן-יה) זה לא שאין צופי דוקטור הו מעל 55, זה שאין קוראים לבלוג הזה מעל גיל 55. סיים גואוז פור שאר ניתוח הגילאים. אבל אני בטוח שדן-יה יודעת את זה.

    ועכשיו להצבעה שלי בלי המגבלה המטופשת של הסדרה החדשה בלבד: קולין בייקר (השישי), אייס (הייתה עם השביעי), הסונטארנים (עדיין), The Happiness Patrol (השביעי) (אבל ציון לשבח ל-Mawdryn Undead (חמישי)) [דיסקליימר: לא ראיתי כמעט כלום מהשני והשלישי].
    פפפט, ילדים.

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    דובי (שהוא דוּבּי ולא דוֹבי).

    רציתי להוסיף דיסקליימר לדיסקליימר ולהגיד שיש אנשים שאני מרשה להם ואף מפצירה בהם להרחיב ואף לנטפק.
    נניח, אתה.
    (אבל גם דוֹבי ושרון)

    ואתה צודק לגמרי, כל העניינים המספריים הם בדיחה.

  • יעל כתב:

    מי לעזאזל בחרו את מרת’ה כקומפניון מוצלח או אפילו סביר?

    מה שכן, בבחירת הפרקים מדהים לראות את השליטה האדירה של מופאט בצמרת, וזאת לעומת ההתעלמות מהפרקים של העונה החדשה והדעות השנויות במחלוקת עליה.
    (אולי היה מקום לשאול בסקר “האם ראית את העונה האחרונה עם הדוקטור החדש? נהנית?”)

    וסוף סוף בחג סיימתי לראות את פרקי מאט סמית’. האחרונים באמת מוצלחים יותר. יש תקווה לעונה הבאה.

  • ג'וני כתב:

    אין מופלא מלקרוא את הפוסט הזה כשאתה לא יודע מה זה הדוקטור, אוד או דלק, וגם להיות מאוד מסטול.

  • פשוט יעל כתב:

    רגע, דוּבּי, שאלה לי אליך: מכיוון שעושה רושם שאתה ראית את כל הסדרה (אפילו אם מהשני ןהשלישי זה ‘כמעט כלום’), ואני ראיתי רק שני דוקטורים עד כה (אני מתקדמת נורא לאט, אבל אני בטוחה שמתישהו בשנים הקרובות אצליח להשלים את הבאקלוג של 26 עונות [פלוס סרט] ולהגיע לסדרה החדשה), אייס באמת יותר מוצלחת מג’יימי מק’קרימון? הוא הקומפניון החביב עליי עד כה – יש בו שילוב נהדר של תום והרפתקנות ומבטא סקוטי – והבנתי שהוא נשאר עם הדוקטור לא מעט עונות.

  • דובי כתב:

    יעל, כאמור, לא ממש ראיתי את הדוקטור השני, אז אני לא יכול להגיד שהוא החביב עלי. אני כן יכול להגיד שמהמעט שראיתי מהדוקטור השני, בהחלט יש סיכוי שהוא יהפוך לדוקטור החביב עלי אם אני אראה עוד ממנו. ספציפית לגבי ג’יימי, אני חייב להודות שמה שראיתי ממנו לא ממש הרשים אותי, ובאופן כללי הדמות שלו נראית לי גנרית מדי – יש לו סיפור רקע, אבל ההתנהגות שלו בסדרה לא תואמת את הסיפור הזה כל כך.

  • Bunny כתב:

    אני בחרתי במלאכים למרות העונה החמישית, כי זה שבעונה החמישית הרסו אותם לא פוגם במפחידות שלהם מהעונה השלישית. או משהו כזה.

  • פשוט יעל כתב:

    דובי: Fair enough. כאמור, אני עדיין די בתחילת הסדרה, אז נקודת המבט שלי קצת מוגבלת. תכל’ס, תודה שלקחת את השאלה שלי ברצינות בכלל.
    ואתה צודק שלרקע של ג’יימי אין הרבה משמעות בדמות שלו, חוץ מהמבטא והקילט (בתור מישהו מהמאה ה-17 או ה-18 – כבר שכחתי ממתי בדיוק – הייתי מצפה שהוא יהיה בשוק מהכל פחות או יותר; הוא מסתגל הרבה יותר מדי מהר, ומופתע מדברים רק כשזה נוח לכותבים, בד”כ כאתנחתא קומית). הוא לא דמות מורכבת במיוחד. אבל הוא בחור אמיץ, ואצילי למדי, וקצת תמים (כאמור, עד כדי אתנחתא קומית לפעמים), ולכן עד כה אני מאוד מחבבת אותו בתור קומפניון. לא מזמן (אצלי) הצטרפה לחבורה גם זואי, שהיא בערך הקומפניון הנשית הראשונה שמסוגלת לעשות קצת יותר מלצרוח ו/או להחטף (למרות שלצערי לפעמים בכל זאת נותנים לה להיות העלמה-במצוקה התורנית), שזה נחמד. אני בטוחה שעם השנים יהיה שיפור בדמויות הקומפניון, וכשאגיע לאייס אולי גם אני אחשוב שהיא הכי טובה… בינתיים, וזה בינתיים של חלק קטן מאוד מהסדרה, ג’יימי לוקח.

    אגב, אני יוצאת מדעתי או שנעלמו כאן כמה תגובות? אני זוכרת בבירור שתי תגובות ארוכות למדי שכתבתי אתמול, וגם כמה שאחרים כתבו, אבל אני לא רואה אותן בשום מקום.

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    כן!
    נעלמו תגובות!

    לא היה לי נעים לשאול וחשבתי שמחקתם אותם.

    אני אציב אותן בשמי, כי יש לי עותק שלהן במייל.

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    תגובה של פרנק:

    תגובה:
    דן-יה, את הסדרה המקורית ממשיכים להוציא כבר שנים על גבי DVD בסדר אקראי. זה לא יוצא במארזי עונות, כי בעבר הסדרה נראתה אחרת לגמרי. כל סיפור היה בהמשכים, והיה מחולק לפרקים של 25 דקות ששודרו על בסיס שבועי, והאורך שלהם היה בין 2 ל-6 פרקים לכל סיפור. אז בכל פעם הם לוקחים סיפור אחד ומוציאים אותו על DVD. אחר כך אפשר גם להוריד אותם בכל מיני אתרים לא חוקיים (ואולי גם בכמה חוקיים). לדעתי יש לי כמה פרקים של דוקטורים 4+5 על המחשב אז אני יכול לצרוב לך. אבל בגדול, אני לא יודע אם אגיע לצפות בהם בעצמי אי פעם. הפרק היחיד שראיתי במלואו הוא הפרק הראשון שבו מופיע דברוס, וזה הדגים לי כמה זה היה שונה ולמרבה הצער, גם די משעמם (ואני יודע שלא כל הפרקים משעממים, אבל בכל זאת – הקצב איטי יותר, סגנון אחר לגמרי שרובו אולפני ודלות התקציב… בקיצור, קצת קשה לי להנות מזה).

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    תגובה של פשוט יעל:

    תגובה:
    המממ. אמנם יש כאן רק כמה שניות של אייס, אז קשה לי לקבוע, אבל אני עדיין מחבבת את ג’יימי יותר. ולא רק בגלל הקילט. 🙂 אבל נו, עוד אגיע לשם, ביום מן הימים.

    לגבי צפייה, אני מניחה שלפחות חלקים מהסדרה הישנה ניתנים לרכישה באופן חוקי, אבל אין לי מספיק כסף, והשיטה הפחות-חוקית מתאימה יותר לסגנון הצפייה הספורדי שלי. אז ככה:
    יש משתמש דיילי מושן בשם tardismedia שהעלה את כל הסדרה הישנה לאתר, כולל שחזורים של הפרקים האבודים (יש לא מעט סוגים של שחזורים כאלה, שלרוב מתבססים על תמונות סטילס של הפרק שצולמו בהפקה, פלוס הפסקול של הפרק [כולם עדיין קיימים], לפעמים עם כתוביות של ‘הוראות במאי’ שמסבירות מה קורה, לפעמים בלי, לפעמים עם כתוביות של הכל כולל הדיאלוג, ולפעמים עם הפסקול מתוך גרסת האודיו הרשמית שהוציא הבי.בי.סי שכוללת הסברים בווייס-אובר; אצל טרדיסמדיה לא תמיד השחזורים הם באיכות טובה, ולפעמים אפילו חסרים חלקים מהם, אז לצורך הפרקים האבודים אני לפעמים צופה בגרסאות של משתמש אחר שמצאתי, בשם recon_mission, שמתמחה בשחזורים מהסוג האחרון שציינתי). יש לו פלייליסטים של כל serial בנפרד, שזה מאוד נוח, למרות שלוקח קצת זמן להבין איך הם מסודרים (בתיאוריה מחדש לישן, אבל חלק מהשחזורים עברו להתחלה אז לפעמים צריך לשבת מול הרשימה המסודרת של וויקיפדיה כדי להבין מה בא איפה ולקפוץ קצת בין הדפים).
    זה נשמע כמו הרבה השקעה כשאני כותבת את זה ככה, אבל תכל’ס, זה לא. מרגע שמצאתי את המשתמש, כל מה שצריך לעשות זה למצוא זמן ולצפות. הזמן הוא כמובן הגורם העיקרי. הפרקים הישנים די קצרים – עשרים-ומשהו דקות כ”א – אבל הם באים ב-serials, מקבצים של כמה פרקים שמהווים עלילה אחת, שכוללים כשישה פרקים בממוצע, פחות או יותר. אז לראות את כל העונות זה חתיכת פרויקט. אבל אני פסיכית, אז כרגע אני דבקה בפרויקט הזה.

  • דן-יה שוורץ בר-אל (כותב הפוסט) כתב:

    תגובה של פשוט יעל:

    תגובה:
    אגב, אני חייבת לציין שאולי באמת אנשים שמכירים רק את הסדרה החדשה לא יהנו במיוחד. כמו שפרנק ציין, הסגנון של הסדרה הישנה שונה מאוד; קודם כל כי היה הרבה הרבה הרבה פחות תקציב, וזה מאוד בולט, אבל גם כי האופי היה שונה – היא הרי התחילה כסדרה חינוכית לילדים, וגם אחרי שהשלב הזה עבר לקח זמן עד שהיא הפכה לסדרת קאלט (ואני משערת שגם אחרי שהיא הפכה לקאלט לקח זמן עד שהיא אימצה את המעמד הזה). מבחינתי, לעומת זאת, מפני שכמעט לא ראיתי את הסדרה החדשה (חות מבלינק, כי מישהו אמר שהוא טוב ושאפשר לראות את הפרק הזה גם בלי להכיר את הסדרה בכלל, מה שנכון), אחד הדברים שמהנים בפרוייקט הזה הוא לצפות בהתפתחות ההדרגתית של הסדרה עד למה שהיא כיום. יש דברים שאפילו אני יודעת, אבל שכשצופים בתחילת הסדרה הם לא ברורים מאליהם בכלל. למשל המברג הסוני המפורסם, שמופיע רק מתישהו אצל הדוקטור השני, וגם אז די בחטף (הוא חוזר, שוב בחטף, כמה מקבצי-פרקים אח”כ, אבל עד הנקודה הנוכחית שבה אני נמצאת הוא עדיין לא כלי מרכזי בכלל). למשל ה-EXTERMINATE, EXTERMINATE של הדאלקים, שבסיפור הראשון עליהם בכלל לא קיים. כל מיני דברים כאלה. וזה ממש מגניב לראות איך הסדרה מתפתחת ומשתנה לאט לאט, וזה כיף לזהות את הדברים האלה בשלב שהם עוד לא היו חשובים בכלל. וזה כיף לראות את האפקטים הישנים ואת התפאורות הדביליות, וזה כיף להתלהב מכל התפתחות קטנה (אני זוכרת את הסיפור הראשון שבו היו צילומי חוץ! וכשאגמור את העונה השישית, כל הפרקים אח”כ יהיו בצבע ולא בשחור לבן! וואו!!!). זה פרויקט די מטורף, אמנם, וכאמור, למי שכבר ראה מה אפשר לעשות בסדרה החדשה זה עשוי להיות מתסכל ומשעמם, אבל בתור פרויקט ארוך-טווח, אני מאוד נהנית ממנו.
    אגב, משהו ששכחתי לציין לגבי קטע הווידיאו שצירפת קודם, עם אייס; לדוקטור הראשון היו כמה קטעים מקסימים של פרידה מקומפניונים, כמו שציינתי בפתיל ההוא במסמ”צ. אני ממליצה מאוד על הפרידה שלו מנכדתו סוזן ב-The Dalek Invasion of Earth (אגב, ליובל: העלילה המופרכת הספציפית של הסיפור הזה עשויה לשעשע אותך. לאחותי היא עשתה כאב ראש.), ועוד יותר על הפרידה שלו מסטיבן בסוף The Reign of Terror. מאוד נוגע ללב. וויליאם הארטנל היה שחקן מצוין, בסך הכל, פשוט בד”כ לא יצא לו להפגין את זה.

  • פרנק כתב:

    פשוט יעל – כשאני קורא את תגובותייך המפורטות אני מרגיש קצת שאני בכל זאת מפספס משהו טוב כשאני לא צופה בסדרה המקורית. טוב נו, זה לא בורח ותמיד אפשר לראות פרק פה פרק שם. גם ככה יש כל כך דברים חדשים לראות עכשיו שזה פסיכי.

  • פשוט יעל כתב:

    פרנק, לך על זה!
    כאמור, הפרקים עצמם קצרים, אז אפשר להספיק אחד פה אחד שם. וכולם נמצאים בדיילי מושן. פשוט כולם.
    וגם אם אתה לא הולך על פרויקט פסיכי כמוני, אפשר לדגום קצת מהעונות הישנות (אתה יודע שיש פרקים שדאגלס אדאמס כתב, נכון? אני אישית עוד די רחוקה מהם, אבל אני, כאמור, פסיכית), להשתעשע מכל הדברים הדביליים, להנות מהנסיונות להעביר שיעורי הסטוריה בין עלילות המד”ב המופרכות (שגם הן במקור נועדו להיות לפחות קצת חינוכיות, נדמה לי, אבל בהן זה הרבה פחות בולט), וגם להתפעל מהמקומות שבהם מצליחים להתעלות על הדברים הדביליים האלה (אחת הדוגמאות החביבות עליי היא מקבץ-הפרקים הקצר The Edge of Destruction – ממש ממש בהתחלה, המקבץ השלישי בעונה הראשונה – שכולל רק שני פרקים, ובכלל נועד להיות מין פילר קטן וזול, אז הוא מתרחש כולו בתוך הטארדיס, שזה סט שכבר קיים ממילא, והעלילה שלו מגוחכת להפליא [יש בעיה לא ברורה בטארדיס, ובסוף מתברר שהיה מתג עם קפיץ מקולקל, כך שכשלחצו עליו הוא נשאר לחוץ; הדוקטור מוציא אותו, מתקן את הקפיץ, והופ, הכל בסדר]. זה בהחלט דבילי. אבל בתוך הדביליות הזו איכשהו הצליח להשתחל פיתוח דמויות לא רע, יחסית, והבסיס לשינוי היחס החשדני שהיה לדוקטור בהתחלה כלפי איאן וברברה ליחס חברי יותר. וואו, זה היה מאמר מוסגר קצת ארוך מדי). זה לא אותו דבר כמו הסדרה החדשה, מן הסתם, אבל זה כיף.

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.