רגע קטן
יאיר התעורר היום ברבע לשבע, בערך רבע שעה לפני השעון.
רבע שעה לפני השעון זה בדיוק מעט מדי זמן כדי לשכנע אותו לחזור לישון ומספיק זמן כדי לבזבז בנעימים על משהו, לרוב יוצא שאנחנו משתמשים בזמן המיותר כדי לצייר ביחד או להתחבק בסלון או לשמוע שיר…
אז היום בבוקר יאיר התעורר ולא מצא את המוצץ אז הוא בכה. באתי ועזרתי לו למצוא אותו ואז הוא נשכב בחזרה על הרצפה (כי הוא ישן על הרצפה בימינו, זה יותר נעים לו, על הרצפה או על פיקה).
לקחתי כרית ונשכבתי לידו.
והוא שם את היד שלו הקטנה על הבטן שלי ולא זז בכלל.
רק היה ככה, ער, על הרצפה, בשקט, עם היד על הבטן שלי. כף יד פרוסה – עדינה כזו, לא מכבידה ולא זזה – כף יד שמונחת בבטחון על הבטן שלי.
וככה שכבנו, איזה רבע שעה בשקט.
וכל הזמן חשבתי איזה כיף לאח שלו שבבטן שיש לו יד קטנה שמונחת עליו ושהיד הזו היא של יאיר שהוא ילד נפלא כזה.
ובסוף אחרי שהשעון כבר צלצל פעמיים שאלתי אותו "רוצה לקום?" ושנינו התיישבנו ועוד קצת התחבקנו ואז הלכנו להכין בקבוק ולהתחיל את היום.
ישן על הרצפה, אילוסטרציה
עוד פוסטים בנושא : » Years and Years to come | » קול קורא - הצילו את רדיו הר הצופים! | » אופי מחורבן- 0 : הורות טובה -1 | » חופשת לידה עאלק | » ספקטרומים |
חבל שאי אפשר לקרוא dibs על יאיר.
זה רגע קטן זה?!
זה רגע humongous, אחותי.
הכי כיף לכם.
I've gone all mushi אם נהיתה לי לחלוחית מהפוסט הזה.
מקסים
הכי רגע "אווווווו" בסיטקומים.
כיף לכם.
מתחשק לכלוא במסגרת זכוכית ולתלות מעל המיטה.
איזה כיף שאת כותבת את הרגעים האלה.
איזה כף לך .
אלו רגעים קטנים זעירים שעושים את החיים למשהו ששוה .
הוספת תגובה
מה זה? מי פה?
הנושאים העיקריים
מה? לא שומעים
קישורים קשורים
על מה מדברים כאן?
מה קורה בטוויטר?
הכי מוגבים
הכי נצפים