ראשי » אישי

אבי עליו השלום היה אומר

4 בMarch 2014 | | 7 תגובות | מאת דן-יה שוורץ בר-אל
תגים: , , , ,

או

דברים שקובי (אבא שלי) אמר לי פעם ואני זוכרת תמיד

/shit my dad said

“את, יכולת לוותר על איזה כמה איי-קיואים בשביל להיות יותר יפה”

מתישהו בשנות העשרים לחיי, הוא הנפיק את הפנינה הזו. רק מי שמכיר אותו ממש יודע שאין בה שמץ של שוביניזם, שהרי בדרכו המשונה הוא היה הפמיניסט הכי גדול שהכרתי. רק מי שמכיר אותי ממש יכול להבין עד כמה זה הצחיק את שנינו. הוא אמר את זה משנאת המן, לא מאהבת מרדכי. רוצה לומר: אמר את זה כי תמיד חשב שאני חכמה מספיק.

“תנהגי בזהירות, יום שישי היום, כל המופרעים יוצאים לכבישים”

תמיד עניתי לזה ב”היום דוקא בא לי לנהוג בפזיזות ורשלנות” והיום בכל יום שישי כשדנה ואני יוצאות מאיפושהו ביום שישי בערב, מי שלא נוהגת דואגת להזכיר לשניה ש”יום שישי היום, צריך להזהר”

“זו טעות לעשות ילדים, אחרי זה אתה מת והם נשארים לבד”

כשדנה היתה בהריון ואני הייתי רגע לפני שלושים ניהלנו את השיחה הזו. היא עולה בזכרוני כל הזמן. “אם לא אמא שלך, לא הייתי רוצה שיהיו לי ילדים”. וכששאלתי אותו עלי, במובן, הלו! אני פה ומוצלחת למדי, אתה עדיין חושב ככה? אז הוא ענה בלי להסס (כי ככה זה קובי) שכן, שהוא עדיין חושב שמוטב היה לא לעשות ילדים. כי אז אתה מת להם והם נשארים לבד. אז קובי, הלכת די רחוק כדי להוכיח את הנקודה שלך. ניצחת. עכשיו די עם הבדיחה הגרועה הזו. אתה מוזמן לשוב.

“יום אחד אני אמות ואת תתחרטי שסיננת אותי כל הזמן”

אני כל הזמן מסננת, אני שונאת שיחות טלפון והן מעצבנות אותי, אז אני מסננת. כל פעם כשלא הייתי עונה הוא היה אומר לי אח”כ – אני אמות ואת תבואי לקבר שלי ותתחרטי על כל הפעמים שסיננת אותי. ואני, כמובן, הייתי עונה ב”אל תדאג, גם לקבר שלך אני לא אבוא”. אבל תכלס, גם בדיעבד הייתי מסננת. פחחחחחחח

“אני אגלה לכם רק אם תסכימו מראש”

בכל שנה לקראת וביומולדת שלו (ארבעה במרץ, היום) קובי אמר לנו: אני יודע מה אני רוצה למתנת יומולדת, אבל אתם חייבים להסכים מראש לפני שאתם יודעים מה זה. אסף ואני תמיד לעגנו לו, שפה אין אולטימטום, זה לא המו”מ עם הפלסטינים וישחנק עם התנאים שלו. אז הנה, היום הוא היה אמור להיות בן 63 ואנחנו עדיין לא יודעים מה אותה מתנה מסתורית שהוא התעקש לא לחלוק איתנו.
הימור שלי: טורניר מדרכות (לקרוא במלעיל דמלעיל) .

 

ובמילות הגשש (מצוטט ברשלנות מהזכרון שלי ומשם גם הכותרת):

אתה זוכר מה אבינו עליו השלום היה אומר?
מאיפה שאני אזכור?
נו לפני שמת…
מה אני זוכר, שבועים לא סתם את הפה!
(בסוף זה נגמר ב”המוציא דבר קללה מפיו, אינעל אבי אבי אביו”)

 

אז קובי, אינעל אביך, יומולדת שמח.

 



עוד פוסטים בנושא : » ראיתי את הדקדוק הפנימי, הייתי בהרצאה של סיימון סינג | » פליטים, כליאה, היסטוריה | » חלמתי שהתחילה מלחמה | » שנינו יחד תחת מטריה אחת | » יאיר, ברוך הבא. |

7 תגובות »

  • נעה כתב:

    מקסים.
    האנשים המשמעותיים בחיינו נזכרים על ידינו ברגעי החסד שלהם, גם אצלנו דוגלים בהומור פנימי והומור בכלל כנר לזכרם.
    גם לי יש קובץ של דברים שאבא שלי היה אומר שתיעדתי בזמן אמת.
    מחכה ליום שבו יהיה לי אומץ לפתוח אותו

  • שי כתב:

    גוש בגרון עשית לי.

  • Ofra כתב:

    דן-יה
    אתם שניכם פשוט כל כך דומים שכל מה שיוצא ממך חונק את הגרון… ונשמע ׳קובי במילואו׳… כן, אפילו אני זוכרת איך טרח להסביר לי איזו שטות היא לעשות ילדים…
    הוא חסר מאד

  • גל. כתב:

    תמיד מדהים אותי איך שבסופנו הדברים הכי קטנים שעשינו ואמרנו והרבה מהם בהיסח הדעת או ברוטינה- הם אלה שנצרבים בלב ובראש של מי שאוהבים אותנו.

  • איילה כתב:

    לא סיפרת שבתמונה את בלי שן, כי נפלה לך השן ואז כנינו אותך “חסר שן”
    לא סיפרת שאת לבושה לבן כי זה שבועות
    וחוץ מזה הכל כל כך נכון מילה במילה אמת, לא פארת ולא הגזמת במיל.
    תודה

  • סופרוומן כתב:

    יא כותבת מוכשרת אחת.
    היה לי עצוב ומרגש לקרוא את זה.

  • תמר כתב:

    יא ראבק קובי… 🙁

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.