חלמתי שהתחילה מלחמה
המלחמות של החלומות שלי דומות מאוד לפלישה לנורמנדי של הדמיון שלי (לא זאת של "להציל את טוראי ראיין").
אז ראינו מחלונות הבתים איך הספינות עוגנות ויוצאים מהן נחילים של חיילים, קצת כמו שמההרים יורדים נחילים של אינדיאנים בסרטי מערב פרוע ישנים.
מלחמה מתורבתת כזו וגם אולד-פאשן.
מלחמת ג'נטלמנים.
רק היינו צריכים להסתתר בבתים ולא להפריע לאויב (נטול הזהות, אגב. החלום שלי לא טרח עם לתת זהות לאויב) לכבוש הכל.
זה הסתיים די מהר ואפשר היה לצאת לרחוב ההרוס.
הסתובבנו והכל נראה די אותו הדבר רק שכבר לא שלנו.
ולא באמת הייתי לחוצה במהלך הכיבוש, רק ישבתי בבית ודאגתי להודיע לכולם שלא יצאו מהבתים (מביתי בחלום רואים את הים אז ראיתי את הפלישה מתחילה).
בוקר טוב
עוד פוסטים בנושא : » Years and Years to come | » השתתפתי בפודקאסט, שיחקתי רוקבנד | » Get with the program | » ספיידרמן שלי | יומולדת 31 | ילדיוּת #3 | » על השליטה |
בוקר אור. החלומות שלנו די דומים, אני רואה.
לשבת בבתים בעידון הסטרימינג לא נשמע קשה.
טוב, עכשיו הגיע תורי להיבהל – מילא טעם מוזיקלי דומה, מילא הורים שגידלו אותנו על אותה מוזיקה ועל אותם טיולים בשבילי הארץ, אבל גם חלומות דומים? מה קורה פה?
תכף תגידי שגם את חלמת בגיל שבע להיות יוהן סבסטיאן באך, או לפחות תומס אדיסון, מה שיבוא קודם.
צר לי.
אבל כן היה לי סיוט חוזר שבו ההורים משאירים אותנו לבד עם עופרה חזה כשמרטפית.
היא מקלחת אותנו בכיור במקום באמבטיה.
ואו. פלא שיצאת שפויה….
הוספת תגובה
מה זה? מי פה?
הנושאים העיקריים
מה? לא שומעים
קישורים קשורים
על מה מדברים כאן?
מה קורה בטוויטר?
הכי מוגבים
הכי נצפים